זה מכבר ידוע, שעישון סיגריות הינו גורם סיכון משמעותי , הניתן למניעה, לתחלואה קארדיו וואסקולרית. מחקרים רבים מתארים, שגם עישון סביל, הינו גורם סיכון לתחלואה זאת. רוב המחקרים הללו אשר בדקו את שאינם מעשנים, הישוו בין אלו הגרים עם מעשנים בבית לבין אלו שאין אנשים אחרים המעשנים בביתם. מעטים הם המחקרים אשר בודקים גם את הסיכון בחשיפה תעשייתית.

במטה-אנליזה של מחקרי מקרה בקרה ומחקרי העוקבה, נמצא שהעישון הסביל מעלה את הסיכון למחלת לב כלילית בכרבע. יתכן אף שהעישון הסביל מגדיל את הסיכון ללקות בשבץ מוחי.

קוניטין, (Conitine) הינו מטבוליט (Metabolite) של ניקוטין (Nicotine), ומשמש כסמן של חשיפה סבילה לעישון. מרכיב חשוב בעישון הסביל, הוא מגורים עם מעשן, אולם מרכיב זה מהווה פחות ממחצית השונות ברמות הקוניטין בקרב לא מעשנים. מרכיבים נוספים המשפיעים על רמת חומר זה הם חשיפה בעבודה וחשיפה לעשן מחוץ לבית, בעיקר במסעדות ומסבאות .

ולמרות שרמות הקוניטין קושרו בעבר לסיכון למחלת לב כלילית, עד כה, לא נערכו מחקרים פרוספקטיביים אשר בדקו קשר זה. מחקר ה-British regional Heart Study הוא מחקר פרוספקטיבי שכלל מעל 7000 גברים בין הגילים 40 ל-59 ממרפאות שונות ברחבי אנגליה, ווילס וסקוטלנד.

במחקר זה המובא בפניכם נבדקו נתוני  2000 גברים ממחקר ה – British regional Heart Study. משתתפים אלו לא עישנו בעת הכללתם במחקר, וכמחציתם עישנו בעבר.

רמת הקוניטין בקרב רוב המשתתפים היתה נמוכה מ7 נאנו גראם למ”ל (Nano gram)ורק בכשלושה אחוזים מהמשתתפים נמדדה רמה הגבוהה מ14.1. באופן כללי, רמת הקוניטין היתה גבוהה יותר בכאלו שעישנו בעבר בהשוואה לכאלה שלא עישנו מעולם.

בקרב הלא מעשנים, לא נמצא קשר בין רמות הקוניטין לבין הגיל, רמת הכולסטרול, מידת הפעילות הגופנית, או הימצאות מחלת לב. אך רמת הקוניטין היתה קשורה למדד מסת הגוף, ה-BMI, לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, רמת ה-HDL, תאי הדם הלבנים ובמידה מועטה גם לרמת הטריגליצרידים  (Tri Glycerides) .

בנוסף, רמת הקוניטין הושפעה מעישון בעבר, צריכת אלכוהול משמעותית ועיסוק בעבודה פיזית. קשר הפוך נמצא בין רמת הקוניטין ורמת ה-FEV One.

הסיכון למחלת לב כלילית היה גבוה, באופן משמעותי, בשלושת הרביעונים העליונים של רמת הקוניטין בהשוואה לרביעון התחתון. הסיכון היחסי של הרביעון העליון, לתחלואה זאת היה   1.61 בהשוואה לרביעון התחתון.

רמת סיכון זאת בקרב מעשנים סבילים עם רמת קוניטין גבוהה, דומה לסיכונם של המעשנים עד ל-10 סיגריות ביום.   רמת הסיכון למחלת לב כלילית היתה מדורגת בהתאם לרמת הקוניטין, ויחס זה לא הושפע מקיומם של גורמי סיכון אחרים. קשר זה נמצא גם באלו שלא עישנו מעולם. נמצא, שהכפלת ערך הקוניטין בדם, מגדיל את הסיכון למחלת לב כלילית ב16 אחוזים.

גם במעקב לאורך שלוש שנים, נמצא ששיעור הלוקים במחלת לב כלילית היה דומה בקרב המעשנים עד 9 סיגריות ביום ובין הנחשפים לעישון סביל ברמה גבוהה, בעוד ששיעור מחלת הלב הכלילית היה נמוך בנחשפים לעישון פסיבי ברמה נמוכה.

הקשר בין רמת הקוניטין והסיכון למחלת לב היה משמעותי ביותר בשנים הראשונות למעקב והלך ופחת במעקב ממושך יותר.

לעומת זאת, באשר לשבץ מוחי, לא נמצא קשר משמעותי בין רמת הקוניטין ושיעור הלוקים בשבץ מוחי.

על פי המחברים, זהו המחקר הפרוספקטיבי הראשון אשר מצביע על הקשר בין רמות הקוניטין לבין הסיכון למחלת לב כלילית.

קוניטין נמצא כסמן רגיש וסגולי לחשיפה בעבר ובהווה לעישון סביל, שכן רמתו נשארת קבועה בנסיוב לפרק זמן ממושך.

יתר על כן, גורמי הסיכון האחרים הידועים למחלת לב כלילית, לא השפיעו על קשר זה בין רמת הקוניטין והסיכון לחלות. ואכן, כפי שדווח כבר בעבר, גורמי הסיכון הידועים, כמעט ואינם משפיעים על עישון פסיבי כגורם סיכון למחלת לב כלילית.

לסיכום, המחקר גילה שריכוז קוניטין גבוה בדם בקרב לא מעשנים, קשור לסיכון מוגבר למחלת לב כלילית בשיעור יחסי של 50 עד 60 אחוזים אך ללא קשר לסיכון מוגבר לשבץ מוחי.

הקשר בין רמת הקוניטין ומחלת הלב הכלילית, דועך עם הזמן. דבר זה מרמז, שמחקרים שבדקו את הקשר בין עישון סביל ומחלת לב כלילית, לאורך זמן ממושך, לא העריכו נכונה את מידת חוזקו של הקשר.

ולבסוף, עד אשר יתבצעו מחקרים גדולים יותר, מחקר זה רק מדגיש את הסיכון בעישון הסביל ואת הצורך להפחיתו למינימום האפשרי.

 למאמר

Passive smoking and risk of coronary heart disease and stroke: prospective study with cotinine measurement- Peter H Whincup, bmj.38146.427188.55: