אסטמה קשורה לקצב גבוה של עליה במשקל בפעוטות

לראשונה מוצאים חוקרים קשר בין עליה במשקל בגיל הינקות לבין אסטמה בחיים המאוחרים יותר, דבר המסייע להסביר מדוע אסטמה והשמנת-יתר הם מצבים קו-מורבידיים לעיתים קרובות.

אחת החוקרות, Jane Lucas, הציגה את המחקר בו נבדקו משתני תיפקוד הריאות ב-13 ילדים בגילאי 5-14 שבועות, שנולדו בזמן. החוקרים גם תיעדו את מהירות העליה במשקל בקרב התינוקות, שחלקם נולדו במשקל לידה נמוך.

החוקרים גילו כי קצב העליה במשקלם של הפעוטות, ולא משקל לידה נמוך, נמצא קשור לקיבולות נשימה ירודות. נפח הנשימה המאומצת של הילודים במהל ך 0.4 שניות צנח ב-11% לסטית תקן בעליה במשקלם, ואילו קצב הנשימה עלה בו-זמנית ב-5.1%.

החוקרים מציינים כי מדדי תיפקוק הריאות לא נמצאו קשורים לעישון של האם ולהזנה של הילוד.

החוקרים מסבירה כי זוהי הפעם הראשונה שבה זוהה קשר כזה בין עליה במשקל בשבועות שלאחר הלידה לבין הדרדרות בתיפקוד הראיתי. היא מציעה כי העליה במשקל לאחר הלידה בקרב חלק מהתינוקות עשויה לייצג תהליך שנועד להדביק את קצב הצמיחה, שהוא תוצאה של פיגור בצמיחה בחודשים המאוחרים של ההריון.

היא מסבירה כי דבר זה מעיד שריאות העובר לא הגיעו למימידיהן הנורמליים, מה שעלול לתרום לנזק בתיפקוד הריאות.

במחקר השני שהוצג, דיווחו חוקרים גרמניים על תוצאות שהתקבלו במחקר פרוספקטיבי המעידות על קשר חזק בין פגות לסין אסטמה בהמשך החיים.

החוקרים מדווחים על מחקר בו השתתפו ילדים שנערך אחריהם מעקב במהלך 19 שנים. הוא כלל 690 תינוקות שנולדו לפני שבוע 32, או שמשקל לידתם היה נמוך מ-1.5 ק”ג.

אחת החוקרות, Elianne Vrijlandt, מסבירה שהמחקר מראה שמבוגרים צעירים שנולדו פגים סובלים לעיתים קרובות יותר מחיחורים בהשוואה לאלה שנולדו בזמן (25.3% לעומת 20.4%), בעיקר כאשר הם מצוננים, וסביר יותר שהם יתלוננו על קוצר נשימה במאמץ (20.8% לעומת 13.1%).

היא מוסיפה כי ההשוואות בולטות במיוחד כאשר אסטמה מעורבת. הן עבור התקפות אסטמה ב-12 החודשים האחרונים והן עבור השכיחות הכללית של אסטמה, השיעורים גבוהים בערך פי שלושה בקרב אנשים שנולדו פגים.

החוקרים הגרמנים מציעים כי רגישות מוגברת זו עשויה להיות קשורה להתפתחות ירודה של מסלול הנשימה בשבועות הראשונים לחיים. הם מסבירים כי קוטר דרכי האוויר עשוי להיות קטן יותר בקרב קבוצת נבדקים זו, דבר העלול לגרור לחץ ברונכיאלי והיפר-ראקטיביות.

החוקרים מציינים כי בנבדקים שנולדו פגים נמצאה שכיחות נמוכה יותר של קדחת השחת ושל אקזמה בגיל 19 שנים, בהתאם להיפותזת ההייגנה.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן