תינוקות הסובלים מהפרעה בגדילה רובם עברו ברור מעבדתי מקיף. לסיבת ההפרעה בגדילה, אם סביבתית אם פיזיולוגית, בדיקות המעבדה עוזרות לנו רק במעט במציאת הסיבה.

            הגורמים הסביבתיים העשויים להיות גורמים מפריעים בגדילה

בין הגורמים הסביבתיים, נמצאת בריאות האם. נחזור למה שכבר פרסמנו באתר זה.  פה הבאנו מאמר המתאר השפעת דיכאון על תזונת התינוק. תמונה של אם הסובלת מדיכאון לאחר הריון אינה נדירה. במצב זה, האם אינה מתפקדת כראוי, היא חסרת מוטיבציה. המצב חמור במיוחד בשלב בו נגמל התינוק, ויש לחשוב ולהכין התפריט היומי. 

            כאשר מדובר בתינוק לא מתוכנן או במקרה של משפחה מרובת ילדים גם אז יווצר מצב של חוסר מוטיבציה מצד האם. גורמים אלה קשה לאבחון. רופא המשפחה עשוי לגלות אותם בגלל מגע קרוב למשפחה, ולא המומחה  הרואה את המשפחה  לעיתים רחוקות. במשך שנים נוכחתי בתינוקות שבגלל  פגם גופני או שכלי נדחו על ידי האם. ולחלופין, מצב הפוך,  אם המתאמצת יתר על המידה, בגלל הנכות הגופנית או השכלית של תינוקה.

            אסור לשכוח בעיות כלכליות כסיבה לחוסר עלייה במשקל, במיוחד בימי המיתון הנוכחי.

            לגבי גורמים פיזיולוגיים -לדוגמא האטה בגדילה זמנית על רקע תורשתי בשנתיים הראשונות לחיים דנינו כבר בכתבה קודמת.

            הפרעות בבליעה בתקופה הבתר לידתית

בליעת מזון מנגנון מאד מורכב הוא,  מנגנון שלפעמים במיוחד אצל פגים לא הגיע לשלב בשלות.  במקרים אלה יש צורך להאכיל את הפג או התינוק בזונדה לתקופה מוגבלת. נמצא הפרעות בבליעה גם בתינוקות שנולדו בתסמונת דיסאוטונומיה משפחתית. למזלנו מחלה זו כיום ניתנת לאבחנה טרום לידתית.  גם תינוקות שנולדו עם  נזק מוחי מסיבה כלשהי, כגון שיתוק מוחין, דימום תוך גולגולתי, ומחלות שרירים מלידה, יסבלו מהפרעות בבליעה.

            נוסיף כאן תסמונות נרכשות שונות הגורמות להפרעה בבליעה: לדוגמא תינוקות  של אמהות שקבלו תרופות כגון פניטואין בזמן ההריון  ואימהות ששתו כמויות  מופרזות של אלכוהול.  תסמונות גנטיות, לדוגמא תסמונת Turner , וכן מחלות בהן יש היפוטוניה קשה, כגון תסמונת    Prader-Willi – –  בכל אלה אנחנו עשויים למצוא הפרעות בבליעה.

הכנסת קלוריות בכמות מועטה

איך  נקבע כי כמות חלב האם מספיקה ? כאשר אם מכריזה שהיא מרגישה גודש בשד, סביר להניח שלא חסר לה חלב. לעומת זאת כאשר היא טוענת שיש מספיק חלב כי החלב מטפטף מהפטמה אין זו עדות משכנעת. הנוהל האישי שלי במקרים אלה לברר שלא קיימת מחלה חריפה המסבירה את העלייה האיטית במשקל. בהעדר מחלה חריפה, אני מחכה שבועיים ואם אין עלייה במשקל אמליץ על מתן פורמולה כתוספת לאחר ההנקה. לפי כמות הפורמולה שהתינוק שותה, ולפי התמורות שיחולו או לא יחולו – בעלייתו במשקל ניתן לקבוע האמנם חוסר חלב אם מונע את השגשוג.

            תינוק הניזון מפורמולה, יש ללוות את האם בתכנון הכנת המזון. יש פורמולות בהן מידה של 5 ג”ם המתאימה ל 30 מ”ל מים ויש פורמולות שהמידה מכילה 10 ג”ם משקל המתאים ל 60  מ”ל מים. השוני בגודל המידה, מקור לטעויות הוא. בנוסף יש אמהות אשר במודע מדללות את החלב כי הן מדמיינות שהדבר יקל על תהליך העיכול. 

            רגישות לחלבון חלב  פרה

תינוק פולט, – נדיר שנמצא עיכוב בעלייה במשקל עקב הפליטות. אמהות מתרשמות לא פעם שהתינוק  פלט כל מה שאכל, אך המאזניים מוכיחות שאין הדבר כך.

כיצד ניגש למקרה של תינוק פולט ולא עולה במשקל ? היש דרך להוכיח שהפליטות אינן סימן לרגישות לחלב?

נתייחס ראשונה לתינוק היונק. נייעץ לאם להימנע ממוצרי חלב למספר ימים ונבדוק האם הימנעות זו מובילה לירידה בפליטות ובעלייה טובה יותר במשקל. לגבי תינוק שאינו יונק יש מקום להחליף את הפורמולה בהידרוליזט  של חלבון, כדי לשלול אפשרות זו. 

            כאן המקום להזכיר גם כאשר הפליטות אינן מרובות, והתינוק אינו עולה בקצב המתאים רגישות לחלבון חלב פרה יכולה להיות הגורם להפרעה בספיגה, וכתוצאה להפרעה  בעלייה תקינה במשקל.

            בשאלת הברור של פליטות מרובות הרחבנו את הדיבור בכתבה הקודמת.

הפרעות מכניות

            חייך שסוע ידוע כגורם המפריע לבליעה אך לא בהכרח. אם כן רצוי להוועץ  במומחית בנידון. Choanal atresia  – אטמות בין חלל האף לבין הלוע. במצב זה התינוק מתקשה לנשום ולאכול בו זמנית. כאן דרושה התייעצות עם רופא אף אוזן וגרון.  יש מקרים בהן האטמות רק חד צדדית או ניתנת לפתיחה. בכל מצב  הטיפול במקרה יהיה קשה וייתכן שהפתרון  הזנה תוך ורידית בשלבים הראשונים.   

            רשימת המצבים האורגניים המפריעים לעלייה במשקל ארוכה עדיין, ונמשיך בחודש הבא.