במאמר שפורסם בכתב העת Europace מדווחים חוקרים מקונטיקט על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי המשך טיפול נוגד-קרישה פומי לאחר אבלציה של פרפור פרוזדורים אינה מלווה בהפחתת הסיכון לאירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומלווה בסיכון מוגבר לדימום מג’ורי. עם זאת, בחולים בסיכון גבוה עם מדד CHA2DS2-VASc של 2 ומעלה, המשך טיפול בנוגדי-קרישה פומיים מלווה בסיכון מופחת משמעותי לאירוע מוחי או התקף איסכמי חולף.
החוקרים השלימו מטה-אנליזה שכללה 31 מחקרים, כולל 3 מחקרים אקראיים ומבוקרים, 17 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים ו-11 מחקרים רטרוספקטיביים, אשר פורסמו עד נובמבר 2025.
הסקירה כללה 50,327 חולים עם פרפור פרוזדורים, מהם 31,509 המשיכו טיפול נוגד-קרישה פומי ו-18,818 הפסיקו את הטיפול התרופתי לאחר אבלציה.
התוצאים העיקריים כללו אירוע מוחי/התקף איסכמי חולף, סיבוכים קרדיווסוקולאריים מג’וריים ותמותה מכל-סיבה; תוצאים משניים כללו דימום ספציפי ואירועי קרישת דם.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת משתנים ברמת המחקר, כולל גיל ממוצע, מדד מסת גוף, שכיחות מחלת כלי דם, מקטע פליטה של חדר שמאל, קוטר פרוזדור שמאל, מדד CHA2DS2-VASc ממוצע, מדד HAS-BLED ממוצע וגודל מדגם כולל.
בסך הכול, המשך טיפול נוגד-קרישה פומי לא לווה בהפחתת הסיכון לאירוע מוחי/התקף איסכמי חולף (יחס סיכויים של 1.48, p=0.16).
בחולים עם מדד CHA2DS2-VASc של 2 נקודות ומעלה, טיפול נוגד-קרישה פומי לווה בסיכון נמוך יותר משמעותית לאירוע מוחי/התקף איסכמי חולף (יחס סיכויים של 0.42, P=0.04).
במחקרים עם מדדי CHA2DS2-VASc מאוזנים היטב, המשך טיפול במדללי דם לווה בסיכון מופחת משמעותית לאירוע מוחי/התקף איסכמי חולף (יחס סיכויים של 0.50, p<0.01).
המשך טיפול במדללי דם לווה בסיכון מוגבר משמעותית לדימום מג’ורי (יחס סיכויים של 4.62, p<0.01), כולל סיכון מוגבר לאירוע מוחי המורגי (יחס סיכויים של 3.96, p=0.03), דימום תוך-מוחי (יחס סיכויים של 4.62, p=0.03) ודימום ממערכת העיכול (יחס סיכויים של 4.72, p<0.01).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם מדד CHA2DS2-VASc של 2 נקודות ומעלה, המשך טיפול בנוגד-קרישה פומי לאחר אבלציה של פרפור פרוזדורים מלווה בסיכון נמוך יותר משמעותית לאירוע מוחי או התקף איסכמי חולף.
Europace, July 8, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!