הוספת קלופידוגרל (PLAVIX) לטיפול באספירין, משפרת את התוצאות לאחר השחרור במטופלים עם nonST-segment elevation acute coronary syndromes (NSTE ACS), ללא קשר לגישה הטיפולית שננקטה במהלך האשפוז.
הנחיות הקולג’ האמריקאי לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקאי (ACC/AHA) לטיפול ב- NSTE ACS ממליצות לפיכך על טיפול בקלופידוגרל ובאספירין בשחרור אצל כל המטופלים,
ולא רק באלו שעברו צנתור טיפולי (PCI).
ממחקר שנערך לאחרונה עולה כי מאז פרסום ההמלצות על-פי הנחיות ה-AHA/ACC לטיפול ב- NSTE ACS , רישום קלופידוגרל בשחרור מאשפוז במטופלים עם NSTE ACS אשר טופלו בטיפול תרופתי בלבד ובמטופלים שעברו ניתוח מעקפים (CABG) נמצא במגמת עלייה, אולם מרבית המטופלים הללו עדיין אינם מקבלים קלופידוגרל בעת שחרורם.
המחקר עקב אחרי 61,052 מטופלים עם חשד גבוה ל- NSTE ACS(שהוגדר על פי המצאות מרקרים קארדיאליים חיוביים או/ו שינויי מקטע ST איסכמיים) ב-461 בתי חולים ברחבי ארה”ב, מינואר 2002 עד דצמבר 2003. החוקרים העריכו את המגמות הזמניות של שימוש בקלופידוגרל בשחרור מאז עדכון הנחיות ה-AHA/ACC ב-2002, ובחנו את המשתנים הקשורים לשימוש בקלופידוגרל במטופלים שלא עברו PCI.
מתוצאות המחקר עולה, כי 34,319 מטופלים (56.2%) קיבלו קלופידוגרל עם שחרורם מבית החולים. מבין החולים שלא עברו PCI, המשתנים שנמצאו קשורים לקבלת קלופידוגרל בשחרור כללו עבר שכלל צנתור טיפולי, CABG, שבץ מוחי, או אוטם בשריר הלב; היפרכולסטרולמיה; עליית מרקרים קארדיאליים וטיפול במחלקה קרדיולוגית.
לקראת סוף שנת 2003, 93.6% מהמטופלים שעברו PCI קיבלו קלופידוגרל בשחרור, בהשוואה ל-42.8% מהמטופלים שלא עברו צנתור לב ו-23.5% מהמטופלים שעברו CABG. למרות זאת, רישום קלופידוגרל בשחרור עלה בכל המטופלים, בלי תלות בטיפול שעברו במהלך אשפוזם, משנת 2002 לשנת 2003.
Arch Intern Med. 2006;166:806-811
הערת מערכת: ומה בישראל ? את הנתונים של ה-ACSIS האחרון (לשנת 2004), שהוצג בכנס האיגוד הקרדיולוגי באפריל 2005 , תוכלו לראות ולשמוע בקישור זה: ובעיקר, הרצאתו של פרופ’ הוד שבהרצאתו סקר את המגמות של הטיפול התרופתי, לרבות הקלופידוגרל, בעת השיחרור של החולים לאחר ACS :
ואת מצגתו של ד”ר זגר, שהציג את הנתונים הנוגעים לחולים עם תסמונת כלילית חריפה ללא עליות מקטע ST :
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!