סקירה זו היא באדיבות הג’ורנאל קלאב – המגזין המוקלט :
מחקרים המשווים את היעילות והבטיחות של NSAIDS ושל התרופות ממשפחת ה-COX2 inhibitors מתפרסמים בספרות חדשות לבקרים.
המחקר שלפנינו הוא מיוחד משום שהוא מעלה ממצאים מדאיגים ומעוררי מחשבה: מאמר המערכת של ה-NEJM מגיב אף הוא בצורה דומה.
זהו מחקר מהונג-קונג שבו נכללו חולים שטופלו ב-NSAIDS בגלל ארתריטיס וסבלו בעקבות כך מתופעות של דמם גסטרואינטסטינלי.
לאחר החלמת הכיב חולקו החולים לשתי קבוצות: הקבוצה האחת טופלה ב-NSAIDS רגיל, diclofenac, בתוספת של omeprazole למניעת סיבוכים.
הקבוצה השניה טופלה ה-Celecoxib – COX2 inhibitor.
במחקר נכללו רק חולים שהיו שליליים להליקובקטר פילורי.
החוקרים מדווחים כי שיעור הדימומים בקרב החולים היה דומה, כ-%5 בקבוצה שקיבלה Celecoxib וכ-%6 בקבוצה שקיבלה שילוב של דיקלופנק ואומפרזול.
בשתי זרועות המחקר היתה שכיחות גבוהה מאד של תופעות-לוואי כליתיות בעקבות הטיפול.
מאמר המערכת של ה-NEJM סבור כי מחקר מצוין זה מאיר כמה אספקטים חשובים מאד ביחס לקבוצת התרופות החדשה ה-COX2 inhibitors:
ראשית, מתברר כי הרב הגדול של המחקרים שבוצעו עד כה התעלמו מאספקט מרכזי – ההליקובקטר פילורי.
ככל שידוע לנו הסיכון של חולים עם הליקובקטר פילורי לפתח סיבוכים בעקבות טפול אנטי-אינפלמטורי הוא גבוה יותר. העובדה כי חולים לא נבדקו לסטטוס שלהם ביחס לזיהום בחיידק יכולה היתה להטות בצורה ניכרת את תוצאות המחקרים ולתת תוצאות בלתי אמינות.
עובדה חשובה שניה היא כי יש לנו ככל הנראה תפיסה מוטעית על הבטיחות היחסית של COX2 inhibitors. מתברר כי הם אינם בטוחים בסדרי גודל יותר מה-NSAIDS הקלאסיים, בייחוד אם אלה ניתנים בשילוב של Proton Pump Inhibiotrs.
מאמר המערכת מעלה את ההשערה כי שילוב או תוספת של ציטוטק (misoprostol) יכולה לשפר עוד את התוצאות.
ולסיום נקודה נוספת למחשבה: מקובל במחקרים מסוג זה לעקוב אחת החולים בעזרת אנדוסקופיה ולספור את הכיבים המתגלים באנדוסקופיה.
גם זו מוסכמה מיותרת: רוב הכיבים האנדוסקופיים הם קטנים, שטחיים ומעולם לא הוכח שיש להם בכלל איזושהי משמעות קלינית.
גראהם, מה-Veterans Affairs Medical Center ביוסטון, טקסס, מסיים את מאמר המערכת שלו בקביעה כי נפתחה כאן תיבת פנדורה, וכל המוסכמות, שיטות המחקר והמסקנות הקליניות שלנו צריכות לעבור בחינה מחודשת בתחום של בטיחות הטפול האנטי-אינפלמטורי.
D. Y. Graham. NSAIDs, Helicobacter pylori, and Pandora’s Box. The New England Journal of Medicine Vol. 347 No. 26, 26 December, 2002. No abstract available.
F. K. L. Chan and Others. Celecoxib versus Diclofenac and Omeprazole in Reducing the Risk of Recurrent Ulcer Bleeding in Patients with Arthritis. The New England Journal of Medicine Vol. 347 No. 26, 26 December, 2002.
לפרטים והרשמה לג’ורנאל קלאב – המגזין המוקלט – לחץ כאן
להצצה ווקאלית לג’ורנאל קלאב ושמיעת לקט הרצאות באמצעות המחשב – לחץ כאן
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: מאמרים
מאמרים
סל התרופות כמו אקמול לחולה סרטן/ מאמר אורח מאת ד”ר אודי פרישמן
מדי שנה רועשת וגועשת התקשורת סביב סל התרופות, מה ייכנס
הטכנולוגיה שנועדה לשיפור הבריאות עלולה להגדיל את הפערים בבריאות/ מאמר אורח מאת שמוליק בן יעקב יו”ר האגודה לזכויות החולה
לקדמה הטכנולוגית השלכות מרחיקות לכת על הבריאות שלנו. אך כידוע,
האם אימוץ מהיר של תרופות ביוסימילאריות עשוי להשיג חיסכון של כ-600 מיל’ ¤ בשנה בעלות הטיפול התרופתי בישראל ? /מאמר אורח מאת ד”ר רוני גל
(*) המחבר הוא אנליסט פארמה בכיר בברנשטיין השקעות, ניו יורק
מערכת הבריאות איבדה את דרכה, אך בשווייץ האשפוז נעשה יותר נוח/ מאמריהם של פרופ’ בן דויד וד”ר זאב פלדמן ב”הארץ”
במאמר מתייחס ד”ר זאב פלדמן , מנהל היחידה לנוירוכירורגיית ילדים
רפואת העתיד: מותאמת אישית בסביבה הביתית/מאמרה של ד”ר מיכל הרן ב”הארץ”
במאמר שמפרסמת היום ב”הארץ” ד”ר מיכל הרן, רופאה בכירה במכון
החיים שלך, תמורת מיליון שקל: התרופות לסרטן שיכלו להציל את אבא שלי/כתבתה של רוני לינדר גנץ בדהמרקר
בכתבה מרתקת מתארת כתבת הבריאות של דהמרקר את ההתמודדות המשפחתית
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!