מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חשיפה מצטברת לאסטרוגן לאורך החיים עשויה להשפיע על הסיכון לאירועים מוחיים בנשים לאחר-מנופאוזה.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי, מבוסס-אוכלוסייה, באמצעות נתונים ממחקר China Kadoorie Biobank, במטרה לקבוע את הקשר בין חשיפה מצטברת במהלך החיים לאסטרוגן ובין הסיכון לאירוע מוחי. מדגם המחקר כלל 122,939 נשים לאחר-מנופאוזה, בגילאי 40-79 שנים, ללא היסטוריה של אירוע מוחי בין 2004 עד 2008.
חשיפה מצטברת לאסטרוגן במהלך החיים נקבעה על-פי שנות הפוריות, חשיפה לאסטרוגן אנדוגני וסך חשיפה לאסטרוגן.
לאורך חציון מעקב של 8.9 שנים זוהו 15,139 מקרים חדשים של אירוע מוחי, כולל 12,853 אירועים מוחיים איסכמיים, 2,580 מקרי דמם תוך-מוחי ו-269 מקרי דמם תת-עכבישי.
בהשוואה לרבעון התחתון של שנות חיי פוריות, בקרב נשים ברבעון העליון של שנות פוריות תועד סיכון נמוך יותר לכלל האירועים המוחיים (יחס סיכון מתוקן של 0.95, רווח בר-סמך 95% של 0.92-0.98), אירועים מוחיים איסכמיים (יחס סיכון מתוקן של 0.95, רווח בר-סמך 95% של 0.92-0.98) ואירועי דמם תוך-מוחי (יחס סיכון מתוקן של 0.87, רווח בר-סמך 95% של 0.81-0.94).
מהשוואת הרבעון העליון מול התחתון, החוקרים זיהו קשר הדרגתי בין חשיפה לאסטרוגן אנדוגני וחשיפה כוללת לאסטרוגן ובין הסיכון לכלל אירועים מוחיים (יחס סיכון של 0.85, רווח בר-סמך 95% של 0.82-0.89 ויחס סיכון של 0.87, רווח בר-סמך 95% של 0.84-0.90, בהתאמה), אירועים מוחיים איסכמיים (יחס סיכון מתוקן של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.83-0.90 ויחס סיכון מתוקן של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.83-0.89, בהתאמה) ודימום תוך-מוחי (יחס סיכון מתוקן של 0.73, רווח בר-סמך 95% של 0.65-0.81 ויחס סיכון מתוקן של 0.83, רווח בר-סמך 95% של 0.76-0.91, בהתאמה).
החוקרים כותבים כי לחשיפה מצטברת לאסטרוגן לאורך החיים עקב גורמים הקשורים בפוריות, כפי שבא לידי ביטוי בשנות פוריות, חשיפה כוללת לאסטרוגן וחשיפה לאסטרוגן אנדוגני, השפעה אפשרית על הסיכון לאירוע מוחי בנשים לאחר-מנופאוזה. באשר לשנות פוריות, הם מצאו כי באלו ברבעון העליון הסיכון לאירוע מוחי מכל-סוג, אירוע מוחי איסכמי ודימום תוך-מוחי היה קטן יותר. באשר לחשיפה כוללת לאסטרוגן וחשיפה לאסטרוגן אנדוגני במהלך החיים, בנשים ברבעון העליון תועדה ירידה הדרגתית בסיכון לאירוע מוחי מכל-סוג, אירוע מוחי איסכמי ודימום תוך-מוחי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על השפעה אפשרית של חשיפה מצטברת לאסטרוגן לאורך החיים על הסיכון לאירוע מוחי בנשים לאחר-מנופאוזה. עם זאת, הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין את הבסיס הביולוגי והמנגנונים הקשורים בין חשיפה לאסטרוגן ובין הסיכון לאירוע מוחי לאורך חיי האישה.
Neurology, Feb 2023
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!