במסמך הנחיות חדשות מטעם ה-AAP (American Academy of Pediatrics), ממליצים מומחים על טיפול תוך-ורידי בנוזלים איזוטוניים עם מתן הולם של אשלגן-כלוריד ודקסטרוז במרבית הילדים בגילאי 28 ימים עד 18 שנים, הנדרשים לטיפול אחזקה בנוזלים.
מתן תוך-ורידי של נוזלים איזוטוניים מפחית את הסיכון להיפונתרמיה, העלולה לגרום לעודף-נוזלים במוח עם נפיחות העשויה להיות פטאלית ונזק נוירולוגי אחר. היפונתרמיה הינה ההפרעה האלקטרוליטרית הנפוצה ביותר בחולים מאושפזים, עם שכיחות של 15-30% מהילדים והמבוגרים.
מתן נוזלים היפוטוניים שימש כטיפול הסטנדרטי בילדים. עם זאת, עלו חששות כי גישה זו מובילה להיארעות גבוהה של היפונתרמיה וכי נוזלים איזוטוניים עשויים למנוע התפתחות היפונתרמיה. בעוד שהנחיות קודמות התבססו בעיקר על דעות מומחים, ההנחיות החדשות מבוססות על עדויות באיכות-גבוהה וזכו לדירוג גבוה.
המומחים מספקים המלצות המבוססות-עדויות בנושא מתן נוזלים למניעת היפונתרמיה ונזק נוירולוגי אקוטי או קבוע משנית לכך. ההנחיות מתאימות לילדים במחלקות כירורגיות או במחלקות ילדים, כולל טיפול נמרץ. הן אינן כוללות ילדים בסיכון גבוה להיפונתרמיה, כולל חולים עם הפרעות נוירולוגיות, מחלת לב, מחלת כבד, ממאירות, נזק כלייתי, שלשול מיימי או כוויות חמורות; ההנחיות גם לא תקפות ליילודים מתחת לגיל 28 או אלו ביחידות טיפול נמרץ יילודים או למתבגרים מעל גיל 18 שנים, מאחר ומרבית המחקרים הפרוספקטיביים שנכללו בסקירה להכנת ההנחיות לא כללו אוכלוסיות אלו.
המומחים מסבירים כי ארבעת השלבים של טיפול בנוזלים החייאה, טיטרציה, אחזקה והחלמה. הם גם דנים השפעות הפיזיולוגיות של מרכיבים שונים בנוזלים הניתנים דרך הוריד.
המומחים מזהירים כי גם בחולים המטופלים בנוזלים איזוטוניים קיים סיכון משמעותי להיפונתרמיה.במידה וחולים תחת טיפול אחזקה בנוזלים איזוטוניים מפתחים היפונתרמיה, יש להעריך את החולים מחדש ולקבוע אם מקבלים מים חופשיים ממקור אחר או אם פיתחו SIADH (Syndrome of Inappropriate Antidiuresis) ו/או אי-ספיקת אדרנל. במידה ומתפתחת היפרנתרמיה, יש להעריך את החולים לנוכחות פגיעה בתפקוד כלייתי או אובדן חוץ-כלייתי של מים חופשיים.
Pediatrics. Published online November 26, 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!