הבטחת שימוש בהתערבויות מסוימות המעודדות מוכנות לניתוח בחולים דחופים עשויה לקצר את זמני האינטובציה ומשך השהות בבית החולים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים, כך עולה מתוצאות מחקר רב-מרכזי חדש, שפורסמו בכתב העת Critical Care Nurse.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבויות לפני ניתוחים עשויות להביא לשיפור תוצאות הטיפול בחולים לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. כעת הם ביקשו לבחון התערבויות להפחתת שיעורי התמותה בחולים המיועדים בדחיפות לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים.
שמונה מרכזים התבססו על תכנית שכללה מתן טיפול באספירין וסטטינים לפני הניתוח, קצב לב לפני אינדוקציה נמוך מ-80 פעימות לדקה, המטוקריט של מעל 30%, ריכוז סוכר בדם נמוך מ-150 מ”ג לד”ל ודחיית ניתוח לפחות שלושה ימים לאחר אוטם שריר הלב. החוקרים אספו נתונים אודות 150 המקרים האחרונים של ניתוח מעקפים דחוף בכל מרכז (1,200 חולים). לכל חולה חישבו החוקרים מדד מסכם שנע בין 0-100 וייצג את אחוז ההתערבויות שהיו בשימוש.
מהתוצאות עולה כי המדדים נעו בין 33 עד 100, כאשר ב-56% מהחולים תועד מדד מושלם. שיעורי התמותה ושיעורי תוצא משולב היו נמוכים יותר בחולים עם מדדים גבוהים יותר, אך לאחר תקנון למאפייני החולים והמחלה, ההבדל במדדים לא היה מובהק סטטיסטית. מדדים גבוהים יותר לוו בזמן אינטובציה קצר יותר: 6.0 שעות (100 נקודות), 8.0 שעות (80-99 נקודות), 8.4 שעות (מדד נמוך מ-80). חציון משך האשפוז היה קצר יותר בחולים עם מדדים גבוהים יותר: 5 ימים (מדד של 100 נקודות), 6 ימים (מדד של 80-99 נקודות) ו-6 ימים (מדדים נמוכים מ-80 נקודות).
החוקרים מסכמים וכותבים כי יישום התערבויות לאופטימיזציה של מוכנות החולים לקראת ניתוח מלוות בזמני אינטובציה קצרים יותר ואשפוז קצר יותר לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!