במאמר שפורסם בכתב העת Circulation מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי רה-וסקולריזציה כלילית היברידית, בין אם מבוצעת בשלבים או ברצף, מבוצעת בשליש מבתי החולים בארצות הברית ונשמרת לחולים הנבחרים בקפידה. למרות שהנתונים מעידים כי רה-וסקולריזציה כלילית היברידית הינה חלופה בעלת פרופיל בטיחות דומה לניתוחים מעקפים של העורקים הכליליים, החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רה-וסקולריזציה כלילית היברידית משלבת טכניקות ניתוחיות ומילעוריות, ובחולים נבחרים עשויה לשמש כחלופה לניתוח מעקפים של העורקים הכליליים.
במסגרת המחקר נכללו חולים שעברו רה-וסקולריזציה כלילית היברידית (בשלבים או ברציפות) או ניתוח מעקפים מבודד של העורקים הכליליים, שנכללו במאגר Society of Thoracic Surgeons Adult Cardiac Surgery Database (בין יולי 2011 ועד מרץ 2013). רה-וסקולריזציה כלילית היברידית היוותה 0.48% מכלל נפח ניתוחי המעקפים של העורקים הכליליים (950 חולים מבין 198,622 פרוצדורות) במהלך תקופת המחקר, ובוצעה בשליש מהמרכזים המשתתפים במחקר (361 מרכזים).
חולים שעברו רה-וסקולריזציה כלילית היברידית היו בעלי פרופיל סיכון קרדיווסקולארי גבוה יותר, בהשוואה לחולים שעברו ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. בהשוואה לניתוח מעקפים, סטרנוטומיה מדיאנית (98.5% מניתוחי מעקפים, 61.1% מפרוצדורות רה-וסקולריזציה כלילית היברידית בשלבים ו-52.5% מהפרוצדורות שבוצעו ברצף), קציר תחת הדגמה ישירה (98.9%, 66.0% ו-68.1%, בהתאמה) ומעקף לב-ריאה (83.4%, 45% ו-36.9%, בהתאמה) היו פחות נפוצים עם רה-וסקולריזציה כלילית היברידית בשלבים וברצף, בעוד שסיוע רובוטי (0.7%, 33% ו-30.5%, בהתאמה) היה נפוץ יותר.
לאחר תקנון, החוקרים לא זיהו הבדלים בתוצא שכלל תמותה באשפוז ותחלואה מג’ורית (יחסי סיכויים של 0.93 ויחסי סיכויים של 0.94). לא זוהה קשר מובהק סטטיסטית בין תמותה ניתוחית ובין אחת מקבוצות הטיפול (יחס סיכויים של 0.74 עם רה-וסקולריזציה כלילית היברידית בשלבים ויחס סיכויים של 2.26 עם רה-וסקולריזציה כלילית היברידית ברצף).
לסיכום, החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת הטיפול ברה-וסקולריזציה כלילית היברידית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!