אעפ”י שהמעבר להקפדה על שינה על הגב לווה בירידה זמנית בשיעורי תסמונת מוות בעריסה (SIDS או Sudden Infant Death Syndrome), חלק גדול מהשינוי במגמה עדיין אינו מובן. כעת, מתוצאות מחקר חדש עולה כי ייתכן ושינוי בפיזור גיל ההיריון תרם לירידה האחרונה בשיעורי מוות בעריסה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם שינויים בפיזור גיל ההיריון בלידות תרם לירידה הזמנית בשיעורי SIDS. לשם כך, הם בחנו את דפוסי SIDS בהריונות יחידים והריונות תאומים בארצות הברית בשנים 1995-96 ו-2004-05.
מהתוצאות עולה כי חלה ירידה בשיעורי מוות בעריסה עם עליה בגיל ההיריון. בגיל היריון מוקדם, השיעורים היו גבוהים יותר בהריונות יחידים, בהשוואה להריונות תאומים, בעוד שההיפך היה נכון בגיל הריון מתקדם. במודל עוברים בסיכון, שיעורי מוות בעריסה עלו עם עליה בגיל ההיריון ובתאומים תועדו שיעורים גבוהים יותר, בהשוואה להריונות יחידים, בכל גיל הריון.
בין השנים 1995-96 ו-2004-05, חלה ירידה בשיעורי SIDS מ-8.3 ל-5.6 ל-10,000 לידות חי בהריונות יחידים ומ-14.2 ל-10.6 ל-10,000 לידות חי בתאומים. הירידה בשיעורי מוות בעריסה בהריונות יחידים ותאומים נבעה כולה משינויים ספציפיים לגיל ההיריון בשיעורי SIDS. ממודל עוברים בסיכון עלה כי 45% מהירידה נבעה משינויים בפיזור גיל ההיריון ו-55% מהירידה נבעה משינויים בשיעורי SIDS ספציפיים לגיל ההיריון בהריונות יחידים, בקרב תאומים השיעורים המקבילים עמדו על 64%ו-36%, בהתאמה.
לסיכום, השינויים בפיזור גיל ההיריון עשויים לתרום לירידה האחרונה בשיעורי תסמונת מוות בעריסה.
BMC Pregnancy Childbirth. 2012;12(59)
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!