סיכום ועדת בדיקה לאירוע של פגיעה מוחית קשה במהלך צילום חזה בבני ציון

האיש היה בן 71 במותו. הוא  היה ידוע כסובל מפולימיאוזיטיס, ואי ספיקת לב כרונית והיה מטופל בקומדין. ב-  1.3.10 הוא הופנה למיון בני ציון עקב קוצר השימה מחמיר. הוא נשלח למכון הרנטגן לצילום חזה. במהלך ההמתנה לצילום  הוא נפל על פניו.  דפנות המיטה בעת ההעברה מרנטגן למיון נמצאו לא תקינות ונפולות. בחזרתו למיון בשעה 13.30 הוא היה עדיין בהכרה אולם  כחצי שעה אחרי חזרתו מהרנטגן החלה התדרדרות נאורולוגית. בשעה    14.22 בוצע  CT ראש שהראה דימום סובדוראלי עם לחץ על החדרים.

כדי לשפר את ה INR החולה טופל FFP , וויטאמין K. מאחר ובבית חולים בני ציון אין נאורוכירורגיה, הוא הועבר בהמשך  לבית חולים רמב”ם.  בהגיעו לרמב”ם   הוא נחשב ליציב, אך בהמשך נצפתה התדרדרות נאורולוגית נוספת ושני האישונים כבר לא הגיבו לאור. צילום CT חוזר  הראה  החמרה  נוספת בדימום התוך גולגלתי. בהתיעצות עם כונן נאורולוגי בכיר הוחלט כי לאור המצב הנאורולוגי החמור אין הצדקה להתערבות כירורגית.  בהמשך הוא הועבר למחלקה פנימית ונפטר למחרת .

מסקנות הועדה:

הוועדה מצאה כי הכשל העיקרי במקרה זה, נפילתו של החולה במח’ הרנטגן, נבע מחוסר השגחה סיעודית על מטופלים הממתינים לבדיקות דימות במח’ הרנטגן. כשל זה אינו ייחודי לבי”ח בני ציון והוא מצוי בכלל המוסדות הרפואיים בארץ. הוועדה קוראת למשרד הבריאות לבחון את הסוגיה לאלתר ולמצוא פתרון מיידי.

משעת קבלת החולה למיון בשעה 11:50 ועד לשעה 14:20 מועד בדיקת הנוירולוג, לא הצליחה הוועדה להתחקות אחר לוחת הזמנים המדוייק של האירועים הכוללים את ההעברה לרנטגן, מועד נפילתו במח’ רנטגן, חזרתו לחדר המיון, בדיקת רופא א.א.ג, וההידרדרות הנוירולוגית .

הוועדה מצאה כי אי תיעוד זמנים ופעולות הינו ליקוי שחזר על עצמו מספר פעמים במקרה  זה , ועל הנהלת המחלקה לרפואה דחופה בבי”ח בני ציון לפעול על מנת לוודא  שנוהל הרישום בחדר המיון יתבצע ברמה הצפויה.

הוועדה מוצאת כי פרק הזמן שעבר מגילוי הדימום התוך גולגולתי בשעה 14:30, ועד להעברתו של החולה  בשעה 15:56 לבי”ח רמב”ם והגעתו בשעה 16:20  הינו פרק זמן ארוך למדי למקרה מסוג זה.  עם גילוי ההמטומה והתרחבות האישון היה צורך מיידי בהזמנת אמבולנס על מנת לחסוך זמן.

בנוסף, מוצאת הוועדה כי לאחר הגעתו לבי”ח רמב”ם לא היה צורך בבדיקת C.T חוזרת, כאשר בידם כבר הייתה בדיקת C.T מהמרכז הרפואי בני ציון המורה על אינדיקציה לניתוח. יחד עם זאת, הפעולות שננקטו מהגעתו של מר גינזבורג ז”ל לבי”ח רמב”ם אינן חורגות מרפואה סבירה.

המלצות פרסונאליות ומערכתיות מטעם נציב קבילות הציבור תגובשנה בהמשך.

בברכה,

עינב שימרון – גרינבוים

דוברת משרד הבריאות

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן