מאת ד”ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר חדש שפורסם בירחון American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine ב- 3 ביוני, עולה כי מתן טיפול פרוביוטי באמצעות Lactobacillus rhamnosus GG עשוי להפחית שיעורי דלקת ריאות הקשורה בהנשמה (VAP – ventilator-associated pneumonia) בחולים בסיכון גבוה.
מנגנוני הפעולה של Lactobacillus (או פרוביוטיקה אחרת) אינם ידועים, אולם קיימת הסכמה כללית כי התועלת הנובעת מטיפול בפרוביוטיקה נראית בארבעה ערוצים עיקריים: ראשית, תחרות של פרוביוטיקה עם פתוגנים על מרכיבים החיוניים לתפקודם; שנית, אינטראקציות של פרוביוטיקה עם משטחים של המאכסן, באופן המוריד את חדירות תאי המאכסן לפתוגנים; שלישית, הפרשת חומרים ע”י פרוביוטיקה אשר מביאים לתנאי מחייה לא מתאימים עבור פתוגנים; ורביעית, גירוי פרוביוטי של מערכת החיסון של המאכסן באופן ששומר על יכולת מערכת החיסון להתנגד לזיהומים כלומר אימונו מודולציה.
החוקרים בחרו ב- Lactobacillus rhamnosus היות והינו ידוע כבטוח, וכן הודגמה לו פעילות מויעלה בדרכי הנשימה העליונות.
במחקר הנוכחי, מסוג מחקר כפול סמיות בבחירה אקראית נכללו 138 נבדקים שהיו מועדים להזדקק להנשמה מלאכותית במשך לפחות 72 שעות. קבוצת המחקר טופלה ב- Lactobacillus rhamnosus בצורת תרחיף עם חומר סיכה, שנמרח באזור האורופרינגס ובצורת תמיסת נוזל שהוכנסה לזונדה. בקבוצת הביקורת ניתן פלצבו באופנים דומים. הטיפול החל תוך 24 שעות מביצוע האינטובציה.
VAP אובחנה בצורה מיקרוביולוגית בקרב 28 נבדקים (40%) מכלל 70 נבדקי קבוצת הביקורת, ובקרב 13 נבדקים (19.1%) מכלל 68 נבדקי קבוצת המחקר (p=0.007).
עוד נצפה כי בקרב קבוצת הטיפול, הודגמו שיעורים מופחתים משמעותית של שלשול עקב Clostridium difficile, וכן של מספר ימי הטיפול האנטיביוטי כתוצאה מכך.
לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות בקרב קבוצת הטיפול, לרבות זיהום ב- Lactobacillus.
החוקרים מדגישים כי ממצאיהם ראשוניים, ולא ניתן להכלילם לכלל אוכלוסית יחידות הטיפול הנמרץ. הם מציינים כי אוכלוסית המחקר הייתה מאוד חולה (מדד APACHE ממוצע ~ 23, משך ממוצע של הנשמה מלאכותית ~ 10 ימים), וגודל המדגם לא היה גדול מספיק על מנת שחלק מתוצאותיו תהיינה משמעותיות סטטיסטית.
בנוסף, הם מזהירים כי קיים פוטנציאל לזיהום יאטרוגני, כפי שהודגם במחקר אחר, עניין המדגיש את הצורך בניטור קפדני של החולה.
החוקרים מסיקים כי Lactobacillus עשוי לייצג גישה חדשנית, לא יקרה ושאינה כוללת אנטיביוטיקה למניעת זיהומים נוזוקומיאליים בחולים מסוימים ביחידות לטיפול נמרץ.
אף על פי כן, אין להשתמש בפרוביוטיקה בחולים קריטיים, שלא במסגרת מחקר קליני עד להוכחת הבטיחות והיעילות של הטיפול עבור אינדיקציות שונות במחקרים נוספים.
בשלב זה בודק צוות החוקרים את פוטנציאל השימוש בחיידקים מומתים במניעת VAP. לדבריהם, אם אימונו מודולציה הינה מנגנון הפעילות העיקרי, הרי שגם בשימוש בפתוגנים מומתים, צריך תיאורטית, להתקבל אפקט דומה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!