עמדת עובדי הבריאות בנוגע לחובת חיסון כנגד שפעת (מתוך Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ינואר 2010 של ה- Archives of Pediatrics & Adolescent Medicine, עולה כי רוב עובדי הבריאות תומכים בחיסון-חובה כנגד שפעת לעובדי בתי חולים, וכי ניתן לשפר את התמיכה באמצעות מתן מידע למתנגדים.

החוקרים כותבים כי נגיף השפעת אחראי למספר רב של אשפוזים ומקרי תמותה בכל שנה. ה-CDC ממליץ לכל עובדי הבריאות לקבל את החיסון השנתי כנגד שפעת, אך עם זאת מוערך כי רק 40% מעובדי הבריאות בארה”ב מתחסנים בכל שנה. הם מסבירים כי ילדים וקשישים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לזיהום בנגיף השפעת ואכן שיעור המתחסנים גבוה יותר בבתי חולים לילדים, אך עדיין נצפים שיעורים נמוכים גם ביחידות בסיכון גבוה בחלק מהמרכזים.

מטרת המחקר הייתה להעריך את רמת התמיכה של עובדי בריאות בחיסון-חובה כנגד שפעת, ולאתר את הבדלי הדעות בין המתנגדים לתומכים. המחקר כלל 585 רופאים, אחיות ועובדים אחרים בבית חולים לילדים. המשתתפים מילאו שאלון ממוחשב בחודשים אפריל-מאי 2009, הנוגע להיסטורית החיסונים שלהם, הידע שלהם על החיסון ועמדתם בנוגע לחובת חיסון לעובדי בריאות.

מתוצאות המחקר עולה כי 391 (70%) משתתפים תמכו בחובת חיסון כנגד שפעת לעובדי בריאות ללא קונטרה-אינדיקציות לחיסון. 363 מהם (94%) קיבלו את החיסון ורובם גם תמכו בחיסון הילדים. 81 משתתפים (15%) התנגדו לחובת חיסון, אם כי 45 מהם קיבלו את החיסון.

החוקרים מציינים כי לא נמצא הבדל מובהק בין התומכים והמתנגדים באשר לאמונה כי נגיף השפעת הוא מסוכן לילדים המטופלים. עם זאת, 29% מהמתנגדים לחובת החיסון סברו כי הם נמצאים בסיכון גבוה להדבקה בשפעת, לעומת 51% מהתומכים בחיסון חובה (p<0.001).

בין מגבלות המחקר ניתן לציין הטיית בחירה אפשרית, וכי חלק מהשאלות בסקר היו תיאורטיות וייתכן שלא חוזות במדויק את התנהגות המשתתפים.

החוקרים ממליצים לעובדי הבריאות להתחסן כנגד נגיף השפעת, שכן הם סובלים מסיכון גבוה להדבקה בנגיף ועל כן בסיכון גבוה להעברת המחלה. הם מוסיפים כי עובדי בריאות מהווים מודל לחיקוי והתנהגותם עשויה להשפיע על המטופלים ועל חבריהם לעבודה, ומציינים כי מחלת השפעת כרוכה באובדן ימי עבודה, ולכן גם בפגיעה בטיפול בחולים. הם מדגישים את עמדת ארגון האחיות האמריקאי, לפיה קבלת החיסון היא אחריות אתית, וכותבים כי ניתן להסתכל על כך כחובה מקצועית.

החוקרים מסכמים כי ניתן לחלק את המתנגדים לחובת החיסון ל-2 קבוצות עיקריות: הראשונה כוללת עובדי בריאות המבינים לעומק את החשיבות של חיסון נרחב אך תומכים בבחירה אישית, והשנייה, הכוללת עובדי בריאות עם פחדים ותפיסות מוטעות בנוגע לחיסון. על כן הם כותבים כי תכניות חינוך טובות יותר עשויות לצמצם את ההתנגדות בקבוצה השנייה. הם מציינים כי ניתן להגן על ההיבטים האתיים של חובת החיסון, שכן החיסון הינו יעיל, חיסון על בסיס התנדבותי אינו מוביל לשיעורי חיסון מספקים, וכי תכנית חיסון חובה עשויה לשפר את בטיחות המטופלים. לסיום הם ממליצים לערוך מחקרים נוספים, לבדיקת ההשפעה של חובת חיסון עובדי בריאות על המטופלים בבתי החולים.

Arch Pediatr Adolesc Med. 2010;164(1):33-37.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן