היחס בין רמת נויטרופילים ולימפוציטים מנבא פרפור פרוזדורים לאחר ניתוח מעקפים (מתוך Am J Cardiol)

בחולים עם יחס גבוה בין נויטרופילים ללימפוציטים (N/L Neutrophil/Lymphocyte) לפני או מידע לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים (CABG Coronary Artery Bypass Grafting) מלווה בסיכון מוגבר להופעה חדשה של פרפור פרוזדורים, כך מדווחים חוקרים מסקוטלנד במאמר חדש שפורסם ב-American Journal of Cardiology.

עם זאת, החוקרים אינם מאמינים כי יחס נויטרופילים ללימפוציטים לבדו ישמש כמנבא טוב דיו להחלטה על מתן טיפול מונע. הסבירות הגבוהה יותר היא שמדובר באחד מבין גורמים רבים, דוגמת גיל, שעשויים לשמש לניסיון לפתח מודל לניבוי הסיכון.

הם ממשיכים וכותבים כי הממצאים מעניינים מאחר שיחס N/L היא בדיקה זמינה, השופכת אור על הפתוגנזה של פרפור פרוזדורים במצבים אלו, עדות לכך שתהליכים דלקתיים והבריאות הכללית הם גורמים חשובים.

מדגם המחקר כלל 275 חולים, בגיל ממוצע של 65 שנים, ללא פרפור פרוזדורים קודם, שהיו מיועדים לניתוח מעקפים אלקטיבי.

בתוך שבוע מהניתוח, 107 חולים (39%) אובחנו עם הופעה חדשה של פרפור פרוזדורים שנמשך למעלה מ-30 שניות, כפי שזוהה בניטור הולטר או בדיקת אק”ג עם 12 לידים. החוקרים זיהו קשר מתון בין יחס נויטרופילים ללימפוציטים גבוה יותר, הן לפני הניתוח והן ביום 2 לאחר הניתוח, ובין סיכון מוגבר להתפתחות פרפור פרוזדורים.

לדוגמא, חציון יחס N/L לפני הניתוח עמד על 3.0 בחולים שפיתחו פרפור פרוזדורים, זאת לעומת 2.4 בחולים שלא פיתחו את הפרעת הקצב. חציון יחס נויטרופילים ללימפוציטים לאחר הניתוח עמד על 9.2 ו-7.2 בחולים עם ובלי פרפור פרוזדורים, בהתאמה.

לאחר ניתוח רב משתנים, החוקרים מצאו קשר בלתי-תלוי בין יחס N/L ובין היארעות מוגברת של פרפור פרוזדורים, עם יחס סיכויים של 1.10 עבור כל עליה ביחידה אחת. עם יחס נויטרופילים ללימפוציטים של מעל 10.14, יחס הסיכויים לכל עליה ביחידה נוספת עלה ל-2.83.

החוקרים מצאו קשר בולט בין יחס נויטרופילים ללימפוציטים לפני ואחרי הניתוח ובין הסיכון לפרפור פרוזדורים לאחר הניתוח, קשר שהיה בולט יותר בהשוואה לספירת נויטרופילים, לימפוציטים, או ספירת תאי הדם הלבנים. לא תועד קשר בין פרפור פרוזדורים ובין רמות CRP (C-Reactive Protein) או IL-6 (Interleukin-6).

חולים שפיתחו פרפור פרוזדורים היו מבוגרים יותר משמעותית, עם מדדי סיכון גבוהים יותר לאחר הניתוח, בהשוואה לחולים שלא פיתחו פרפור פרוזדורים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי תוצאות אלו תומכות באתיולוגיה דלקתית בהתפתחות פרפור פרוזדורים לאחר ניתוח, אך מעלים את האפשרות כי יש גורמים חשובים נוספים.

Am J Cardiol 2009

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן