טיפול ב-rFVIIa במינון גבוה מעלה את הסיכון לתרומבואמבוליזם עורקי לאחר דמם תוך-מוחי (Stroke)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת ינואר של Stroke עולה כי חולים המטופלים ב- rFVIIa במינון גבוה (Recombinant Activated Factor VII) עקב דימום תוך-מוחי ספונטאני ניצבים בפני סיכון מעט מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים מינוריים.

החוקרים סקרו את הנתונים אודות 841 חולים שלקחו חלק במחקר FAST להערכת rFVIIa, במטרה לבחון את הקשר בין הטיפול ובין הסיכון לתרומבואמבוליזם.

תרומבואמבוליזם עורקי תועד במעט למעלה מרבע מהמטופלים (26.7%), כולל 25% מהחולים בקבוצת פלסבו, 22% מהחולים שטופלו ב- rFVIIa במינון 20 מיקרוגרם לק”ג ו-32% מהחולים שטופלו במינון 80 מיקרוגרם לק”ג.

למרות שלא תועדו הבדלים בשיעור האירועים הורידיים בין הקבוצות, שיעור אירועי תרומבואמבוליזם עורקי היה גבוה יותר משמעותית בקבוצת המטופלים ב- rFVIIa במינון 80 מיקרוגרם לק”ג (28%), בהשוואה לקבוצת הפלסבו (18%), או קבוצת המטופלים ב- rFVIIa במינון 20 מיקרוגרם לק”ג (17%).

שכיחות אוטם לבבי (עם ובלי עליות מקטע ST) הייתה גבוהה יותר משמעותית עם טיפול ב- rFVIIa במינון גבוה (12.1%), בהשוואה לפלסבו (6.4%) או טיפול ב- rFVIIa במינון נמוך (7.6%).

בנוסף, שיעורי התמותה 90 ימים לאחר אוטם לבבי היו גבוהים יותר בקבוצת המטופלים ב- rFVIIa, בהשוואה למטופלי פלסבו.

שכיחות אירועים מוחיים איסכמיים, פקקת ורידים עמוקים ותסחיף ריאתי, לא הייתה שונה בין קבוצות המחקר.

פרט לטיפול ב- rFVIIa במינון גבוה, גורמים אחרים שהביאו לעליה בסיכון לתרומבואמבוליזם עוקרים כללו סימני איסכמיה בתחילת המחקר, גיל מתקדם וטיפול קודם בתרופות המעכבות אגרגציית טסיות.

אירועי תרומבואמבוליזם עורקי, בעיקר אירועים לבביים, היו נפוצים מאוד. נראה כי השיעור גבוה במיוחד במחקר זה, מאחר שבניגוד למחקרים קודמים, בכל המקרים נערכו פענוחים של בדיקות אק”ג ובדיקות להערכת טרופונין. קרוב למחצית מהאירועים כללו דלף טרופונין, ללא שינויים באק”ג או סימנים קליניים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי במחקרים עתידיים להערכת התועלת במתן rFVIIa, יש להתייחס לסיכון המוגבר מעט לתרומבואמבוליזם עורקי.

Stroke 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן