האם עדיף לשכב במסדרון במחלקה על פני שהייה ממושכת בחדר המיון? (מתוך Annals of Emergency Medicine)

מאת ד”ר בן פודה שקד

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוקטובר של ירחון Annals of Emergency Medicine עולה כי חולים המתקבלים לחדר המיון ומועברים למיטת מסדרון במחלקות האשפוז הינם ככל הנראה בעלי תוצאות טובות יותר לעומת אלו הנותרים לשהייה ממושכת בחדר המיון או מועברים למיטה רגילה.

החוקרים מסבירים כי בעקבות עלייה בצפיפות במרכז הרפואי בו עובדים, הונהגה בשנת 2001 מדיניות מוסדית לפיה חולים המתאשפזים מועברים למיטה במסדרון בהיעדר מיטה רגילה פנויה. לדבריהם, על אף שמנהג זה היה נפוץ עוד טרם הייתה התמחות ברפואה דחופה, קמה התנגדות רבה למדיניות זו מחשש שמא אין הדבר בטוח עבור החולים. החוקרים מתארים את ניסיונם עם העברת חולים מאושפזים מחדר המיון למסדרונות מחלקות האשפוז במהלך ארבע השנים האחרונות. בחדר המיון העירוני בו עובדים נבדקים כ-70,000 חולים בשנה.

החוקרים מדווחים כי במהלך תקופת המעקב, סך של 55,062 חולםי שנבדקו בחדר המיון אושפזו בבית החולים. מבין אלו, 1,798 חולים מתו (3.3%). מתוך כלל הקבלות, 2,042 חולים (3.7%) הועברו למיטות במסדרון, ויתר ה-53,020 הועברו למיטה רגילה. לא היו הבדלים מובהקים במין ובגיל החולים בין שתי הקבוצות (גיל ממוצע 55 ו-54 שנים, 48% ו-50% נשים, בקרב החולים שהועברו למיטה רגילה ואלו שהועברו למיטת מסדרון, בהתאמה).

חציון משך הזמן מהטריאז’ בחדר המיון ועד לאשפוז עצמו היה 426 דקות בקרב אלו שהועברו למיטה רגילה ו-624 דקות באלו שהועברו למיטת מסדרון (p < 0.001). מציבת החולים החציונית בחדר המיון בעת הטריאז’ הייתה נמוכה יותר עבור חולים שהועברו למיטה רגילה לעומת אלו שהועברו למיטת מסדרון (44 לעומת 50, p < 0.001).

לדברי החוקרים, בכ-25% מהמקרים נמצאה מיטה מתאימה במחלקת אשפוז עבור החולים שהועברו למיטה במסדרון מיד עם קבלתם לאשפוז. 25% נוספים מהמקרים הועברו לחדר בתוך כשעה. יתר 50% קיבלו מיטה רגילה תוך כשמונה שעות.

החוקרים מוסיפים כי שיעורי התמותה באשפוז היו גבוהים יותר בקרב החולים שהועברו למיטה רגילה לעומת אלו שהועברו למיטת מסדרון (2.6% לעומת 1.1%), וכי שיעור ההעברות ליחידה לטיפול נמרץ היה אף הוא גבוה יותר בקרב אלו שהועברו למיטה רגילה (6.7% לעומת 2.5% באלו שהועברו למיטת מסדרון).

בשל המבנה הרטרוספקטיבי של מחקרם זה, מכירים החוקרים בכך שאין ביכולתם למדוד את דחיפות מצבם של החולים ואת עומס המחלה הראשוני.

החוקרים טוענים כי ממצאיהם אלו מעודדים את בתי החולים לפתח פרוטוקולים המאפשרים מעבר של חולים מחדר המיון אל מקומות זמניים חלופיים כגון מסדרונות מחלקות האשפוז. הם מוסיפים כי היו מעוניינים להרחיב את פרוטוקול התפוסה המלאה שלהם ולשקול עריכת מחקר פרוספקטיבי בהקצאה אקראית בנושא.

החוקרים מציינים כי לאחרונה פרסמו מידע נוסף במסגרת כנס של ה-American College of Emergency Physicians שנערך בבוסטון, לפיו שהייה ממושכת של חולים מאושפזים בחדר המיון קשורה לשיעור מוגבר של תמותה ולשהייה ממושכת יותר בבית החולים. ממצאים אלו תומכים אף הם בטענה לפיה יש לשאוף להעביר את החולים מחדר המיון ולא להותיר אותם לשהייה ממושכת בו.

Ann Emerg Med 2009;54:487-491

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן