המלצות ועדת הסל להרחבת סל הבריאות ל-2010 והביקורת של הר”י

המלצות הועדה כפי שהתקבלו כעת, מסוכמות בטבלה שבקישור שלהלן.

מדובר כפי שאפשר לראות על 80 תרופות וטכנולוגיות בתקציב כולל של 350 מיל’ ש”ח.

26 תרופות מיועדות לטיפול בגידולים סרטנטיים והמטולוגים בתקציב של כ-150 מיל’ ש”ח, והיתרה מתחלקת בין: 


  •  טיפולים קרדיולוגים (54 מיל’ ש”ח) שהבולט בהם הוא החלפת מסתם אורטלי בצינתור 

  •  נוירולוגיה (48 מיל’ ש”ח שהבולטים הם האזילקט לפרקינסון והרחבת אינדיקציות לתרופות לטרשת נפוצה)

  • סוכרת (26 מיל’ ש”ח לתרופות ממשפחת ה-GLP-1 , ביאטה וויקטוזה)

  •  דרמטולוגיה (15 מיל’ ש”ח להרחבת התוויות לטיפול בפסוריאזיס באמצעות אמביב ודיבובט

  •  נפרולוגיה – לחולי דיאליזה להיפרפאראתירואידיזם – 11 מיל’ ש”ח באמצעות זמפלר

  •  ולראשונה בתולדות הסל –  גמילה מעישון (זיבן וצ’מפיקס וסדנאות בתקציב של 6 מיל’ ש”ח).

לטבלה המלאה – נא להקליק כאן

החלטת הועדה, כצפוי עוררה ביקורת נוקבת מצד גורמים שונים, בעיקר על רקע קיצוץ התקציב ב-65 מיל’ ש”ח לטובת הכללת רפואת שיניים לילדים. להלן ההודעה שפירסמה הר”י כתגובה להחלטות הועדה:

תרופות חיוניות לא נכנסו לסל הבריאות

בין התרופות שלא נכנסו לסל: תרופה משמעותית לסרטן השד ותרופות חיוניות המונעות נכות אצל חולי דלקת מפרקים שגרונית

מ”מ יו”ר ההסתדרות הרפואית: “תעודת עניות לממשלה ולוועדת הסל”

ד”ר בלה קאופמן: “אתקשה להביט בעיניהן של חולות רבות שהמתינו בקוצר רוח ל-1 בינואר בתקווה שהתרופה תיכנס לסל”

פרופ’ משה טישלר: “התעללות לשמה בחולים”

תרופה משמעותית לטיפול בסרטן שד גרורותי ותרופות חיוניות לטיפול בדלקת פרקים שגרונית לא נכנסו לסל הבריאות. כך נודע הבוקר להסתדרות הרפואית.

אחת התרופות היא “אווסטין” לטיפול בסרטן שד גרורתי שדורגה במיקום גבוה מאוד ברשימת התרופות המומלצות להיכלל בסל הבריאות שהוגשה על ידי האיגוד האונקולוגי למשרד הבריאות. ד”ר בלה קאופמן, מנהלת היחידה לסרטן השד בביה”ח שיבא, אמרה כי נגרמה פגיעה לקבוצה גדולה מאוד של חולות סרטן שד גרורתי שלגביהן חשובה וחיונית. היא  ציינה, כי תתקשה להביט בעיניהן של חולות רבות שהמתינו בקוצר רוח ל-1 בינואר בתקווה שהתרופה תיכנס לסל.
יצוין כי עלות הכנסת התרופה היא כ-58 מיליון שקל.

לסל לא נכנסה השנה גם אף תרופה משלוש התרופות עליהן המליץ האיגוד הישראלי לריאומטולוגיה, ביניהן: יומירה, אקמטרה וערבה.

פרופ’ משה טישלר, יו”ר האיגוד הישראלי לריאומטולוגיה, אמר כי תרופות אלה נועדו לעצור את התקדמות המחלה הפוגעת בעיקר בנשים צעירות, משבשת קשות את  תפקוד היומיומי, גורמת לנכות קשה ומוציאה עשרות חולים ממעגל העבודה. לדבריו, אין הוא מבין מדוע לא נכנסו תרופות אלה. כך למשל, התרופה “ערבה” היא תרופה גנרית בה משתמשים כבר במקומות רבים בעולם והיא נחשבת לתרופה זולה. פרופ’ טישלר הגדיר את  אי הכנסת התרופות לחולי דלקת המפרקים השגרונית כהתעללות לשמה.

מ”מ יו”ר ההסתדרות הרפואית, ד”ר יצחק זיו-נר, אמר כי אנו רואים עכשיו את תוצאות ההחלטה שקיבלה ממשלת ישראל לקיצוץ  65 מיליון שקל בסל הבריאות. “זוהי תעודת עניות הן לממשלת ישראל והן לוועדת הסל שלא ידעה לעמוד על שלה”, אמר ד”ר יצחק זיו-נר, “כרופא הרואה יום יום את סבלם של החולים אני חש צער רב על התנהלות הממשלה וועדת הסל”, אמר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן