האם ל-CRP יש יכולת הגנה בחולים עם מצוקה נשימתית חריפה ? (מתוך Chest)

הסקירה נערכה בהמלצת פרופ’ מיכאל מאיר, עורך מדור המעבדה הרפואית

ממחקר חדש עולה כי C-Reactive Protein (CRP) עשוי להגן על חולים עם ARDS (Acute Respiratory Distress Syndrome). במידה וממצאים אלו יאושרו באוכלוסיות נוספות ובמחקרים אחרים, הממצאים יובילו להערכה מחודשת של חשיבות ה- CRP במחלה.

ידוע כי לרמת CRP חשיבות פרוגנוסטית ו/או אבחנתית במחלות רבות, בהן אלח-דם, דלקת ריאות, מחלת עורקים כליליים, שבץ ומחלה ריאומטית.

במחקר הפרוספקטיבי נבדקו רמות CRP בדם בחולים עם ARDS מוקדם. המחקר כלל 177 חולים שאושפזו ליחידות טיפול נמרץ, עם גורמי סיכון ל-ARDS. החוקרים מדדו את ריכוז CRP בתוך 48 שעות מהופעת ARDS. התוצאות כללו את שיעורי התמותה לאחר 60 ימים, מדדי ODS (Organ Dysfunction Score) לאחר 28 ימים, ומספר הימים ללא-הנשמה. החוקרים מצאו כי ריכוז CRP היה גבוה יותר משמעותית בחולים ששרדו ARDS, בהשוואה לאלו שלא-שרדו (חציון, 176.5 מ”ג לליטר לעומת 133.5 מ”ג לליטר), וכי בחולים עם רמת CRP גבוהה יותר הפגיעה בתפקוד האיברים הייתה קלה יותר במשך הזמן, עם מספר גדול יותר של ימים ללא-הנשמה, בהשוואה  לתוצאות עם רמות CRP נמוכות יותר.

נמצא קשר בין עליה ברמת CRP ובין סיכויי הישרדות גבוהים יותר משמעותית לאחר 60 ימים, הבדל שנותר לאחר חישוב בניתוח רב-משתנים. ההבדל הגדול ביותר בתמותה תועד בין חולים בשני העשירונים העליונים לבין שני העשירונים התחתונים של רמות CRP.

החוקרים משערים כי רמת CRP נמוכה מעודדת גיוס נויטרופילים לריאה, להם תפקיד חשוב בנזק הריאתי. מצד שני, רמת CRP גבוהה מעכבת גיוס נויטרופילים לריאה, כמו גם פונקציות אחרות של נויטרופילים.

Chest 2009; 136: 471-480

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן