תרומבואמבוליזם ורידי בגיל צעיר מעלה את הסיכון לקרישיות-יתר בקרובי המשפחה (מתוך Chest)

קרובי-משפחה מדרגה ראשונה של חולים עם אירוע תרומבואמבוליזם ורידי בגיל צעיר, מצויים בעצמם בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי, כך עולה ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של Chest.

החוקרים מסבירים כי גורמים המנבאים את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בקרובי משפחה מדרגה ראשונה של חולים עם תרומבואמבוליזם ורידי ללא מקור-ברור, אינם-ברורים, אך חשובים במסגרת הייעוץ לחולים.

במחקר חתך החוקרים העריכו את השכיחות של תרומבואמבוליזם ורידי קודם בקרובי משפחה מדרגה-ראשונה של חולים עם אירוע ראשון של פקקת ורידים עמוקה פרוקסימאלית או תסחיף ריאתי. הם בחנו את מאפייני החולים וכן נוכחות FVL (Factor V Leiden) או מוטאציה G20210A בגן פרו-תרומבין, במטרה להעריך אילו גורמים, אם בכלל, מנבאים תרומבואמבוליזם ורידי בקרובי משפחה מדרגה ראשונה.

המחקר כלל 1752 קרובי-משפחה של 369 חולים עם תרומבואמבוליזם ורידי.

החוקרים תיעדו 102 מקרים קודמים של תרומבואמבוליזם ורידי בקרובי-משפחה מדרגה-ראשונה. הגורם המנבא המשמעותי ביותר לתרומבואמבוליזם ורידי בקרובי משפחה היה תרומבוזיס בגיל צעיר בקבוצת המקרים. הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בקרובי משפחה היה גבוה פי שלוש, כאשר החולים היו צעירים מגיל 45 שנים, בהשוואה לסיכון כאשר גילם היה מעל 71 (OR = 3.27).

נוכחות FVL או מוטאציה G20210A בחולה האינדקס בקבוצת המקרים הינה גורם מנבא חלש לתרומבואמבוליזם ורידי בקרובי המשפחה (OR = 1.48).

225 קרובי משפחה עם FVL או מוטאציה G20210A בגן פרו-תרומבין עברו בדיקות לאותה אבנורמליות שתועדה בחולה בקבוצת המקרים. מביניהם, ב-107 תועדה אותה אבנורמליות תורשתית כמו בחולה האינדקס בקבוצת המקרים; בקרובי המשפחה הללו תועדה היארעות מוגברת של תרומבואמבוליזם ורידי קודמת, בהשוואה להיארעות שתועדה באלו שלא היו שותפים לאבנורמליות (OR = 3.81,  p=0.022).

הקשר בין הגיל הצעיר של החולים ובין הסיכון המוגבר לתרומבוזיס בקרובי-משפחה, הינו עדות עקיפה לנוכחות אבנורמליות תורשתית, שעדיין לא-זוהתה, בחולים רבים עם תרומבואמבוליזם ורידי ללא גורם ברור.

Chest 2009;136:1537-1545

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן