הפסקת עישון מעלה את סיכויי ההישרדות לאחר אוטם לבבי ראשון (מתוך J Am Coll Cardiol)

הפסקת עישון או הפחתת מספר הסיגריות ביום מביאה לשיפור סיכויי ההישרדות לאחר אוטם לבבי חד ראשון, כך עולה ממחקר חדש מישראל שתוצאותיו פורסמו ב-Journal of the American College of Cardiology.

במסגרת המחקר, במעשנים שהפסיקו לעשן לפני אוטם לבבי ראשון תועדה ירידה של 50% בסיכון לתמותה; באלו שהפסיקו לעשן לאחר אוטם לבבי ראשון נרשמה ירידה של 37%, בהשוואה לאלו שהמשיכו לעשן. הפחתת מספר הסיגריות ביום הביאה גם היא לירידה בסיכון לתמותה לאחר אוטם לבבי חד.

ד”ר יריב גרבר, מהמחלקה לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל-אביב, ושותפיו דיווחו המסר לחולים הוא ברור: הכי טוב לא לעשן כלל, הפסקת עישון היא מצוינת, ובמידה ולא ניתן להפסיק לעשן, יש להפחית את מספר הסיגריות היומי.

החוקרים מישראל עקבו בין 1992 ו-1993 אחר 1521 חולים, בני 65 ומטה, ששוחררו מבתי חולים במרכז ישראל לאחר אוטם לבבי חד ראשון.

בתחילת המחקר, 418 חולים לא עישנו מעולם (27.5%), 305 עישנו בעבר (20%) ו-798 עישנו בהווה (52.5%). במהלך חציון מעקב של 13.2 שנים, 123 חולים שלא עישנו מעולם מתו, וכך גם 70 מעשנים בעבר ו-234 מעשנים בהווה.

יחס הסיכויים המתוקן לתמותה עמד על 0.57 (95% CI = 0.43-0.76) בקרב אלו שלא עישנו מעולם, 0.50 (95% CI = 0.36-0.68) באלו שהפסיקו לעשן לפני האוטם הלבבי הראשון, ו-0.63 (95% CI = 0.48-0.82) באלו שהפסיקו לעשן לאחר אוטם לבבי חד ראשון, בהשוואה לאלו שהמשיכו לעשן.

החוקרים מציינים כי הירידות הללו היו גדולות לפחות כמו טיפולים אחרים למניעה שניונית, דוגמת הפחתת רמות כולסטרול (ירידה של 29%), אספירין (15%) וטיפול בחסמי-ביתא (23%).

התועלת ההישרדותית של הפסקת עישון דומה לזו שזוהתה לאחר אנגיופלסטיה כלילית מילעורית, והייתה גדולה יותר מאשר בחולים ללא-סוכרת או ללא יתר לחץ-דם.

בקרב חולים שהמשיכו לעשן לאחר אוטם לבבי ראשון, הסיכון לתמותה ירד ב-18% (95% CI = 9-25,  p<0.001) עם כל הפחתה של 5 סיגריות בכל יום.

החוקרים מדגישים כי אפילו ירידה של סיגריה אחת ביום לוותה בירידה של 3% בסיכון לתמותה.

החוקרים ממליצים להסביר לחולים מעשנים לאחר אוטם לבבי ראשון כי במידה והם אינם יכולים להפסיק לעשן לחלוטין, אין מקום לתסכול, ויש להפחית ככל הניתן במספר הסיגריות היומיות, מאחר שגם ירידה זו מצמצמת את הסיכון לתמותה ומהווה צעד ראשון לקראת הפסקת עישון.

J Am Coll Cardiol. 2009;54:2382-2387

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן