תרופות פסיכוטרופיות והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בנשים עם חשד למחלת עורקים כליליים (Heart )

ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של העיתון Heart עולה כי בנשים עם חשד למחלת עורקים כליליים, טיפול בתרופות פסיכוטרופיות מעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה. זהו ממצא אחד מבין רבים שעלו ממחקר WISE (Women’s Ischemia Syndrome Evaluation).

החוקרים מסבירים כי נטילת תרופות אלו עשויה להוות סמן לדיכאון שיירי, שבנשים אלו עשוי להיות אחראי לסיכון מוגבר לאירועים על-רקע מחלת עורקים כליליים. ייתכן כי לא רק שנטילת נוגדי-דיכאון ונוגדי-חרדה אינה מועילה לנשים אלו, אלא שטיפול זה עשוי אף להזיק להן.

מחקר WISE כלל 519 נשים שתוכננו לעבור צנתור כלילי. הנשים סווגו לארבע קבוצות על-בסיס דיווחן בנוגע לנטילת נוגדי-דיכאון או נוגדי-חרדה ב-6 שבועות שלפני התחלת המחקר. הקבוצות כללו נשים שלא נטלו תרופות (n=353), נטלו נוגדי-חרדה בלבד (n=68), נוגדי-דיכאון בלבד (n=59), או שנטלו נוגדי-דיכאון ונוגדי-חרדה (n=39).

החוקרים עקבו באופן פרוספקטיבי אחר הנשים, להערכת היארעות אירועים קרדיווסקולאריים (אשפוז עקב אוטם לבבי לא-פטאלי, שבץ ואי-ספיקת לב) ותמותה מכלל הסיבות.

במהלך חציון של 5.9 שנים, ב-81 נשים (15.6%) תועדו אירועים קרדיווסקולאריים חדשים ו-46 (8.8%) מתו. מניתוח רב-משתנים עולה כי בקבוצת הטיפול המשולב תועדה עליה מובהקת בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים (HR = 3.98,  p=0.001) ולתמותה מכלל הסיבות (HR = 4.70,  p=0.003), בהשוואה לנשים שלא נטלו נוגדי-דיכאון או נוגדי-חרדה.

עקומות הישרדות לפי קפלן-מאייר (Kaplan-Meier) הדגימו הבדלים מובהקים בתמותה בין כל ארבע הקבוצות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מאחר ולא ניתן לקבוע קשר סיבתי במחקר בו המשתתפים לא חולקו באקראי לטיפולים השונים, לא ידוע אילו גורמים מביאים לכך שהנשים מטופלות בתרופות אלו.

Heart 2009;95:1901-1906

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן