הערכת הסיכון מול התועלת במתן אריתרופויאטין לטיפול בשבץ (מתוך Stroke)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של Stroke עולה כי אין תועלת בטיפול באריתרופויאטין רקומביננטי הומאני לאחר אירוע שבץ איסכמי חד, והטיפול אף עשוי להיות מסוכן, במיוחד בחולים תחת טיפול תרומבוליזה סיסטמי.

לדברי החוקרים, המחקר נועד לאשר את התוצאות המבטיחות שעלו ממחקר מוקדם יותר והדגימו החלמה טובה יותר לאחר טיפול באריתרופויאטין בחולים לאחר שבץ איסכמי חד. הם מציינים כי באופן תיאורטי, לאריתרופויאטין תכונות המגנות על מערכת העצבים, מאחר שנקשר לקולטנים לאריתרופויאטין, עם פעילות נוגדת-אפופטוזיס, נוגדת-חמצן, נוגדת-דלקת, נוירוטרופית, עם השפעה על תפקוד תאי גזע.

לאור העלייה בשימוש ב-rtPA (Recombinant Tissue Plasminogen Activator) בגרמניה, החוקרים בחנו שוב את היעלות והבטיחות של אריתרופויאטין.

מדגם המחקר כלל 522 חולים עם שבץ איסכמי בטריטוריה של ה-MCA (Middle Cerebral Artery), שלקחו חלק במחקר בין 2003 ו-2008 וחולקו באקראי לטיפול תוך-ורידי באריתרופויאטין במינון 40,000 IU בתוך 6 שעות מהופעת התסמינים, או לפלסבו. הטיפולים ניתנו שוב לאחר 24 ו-48 שעות.

היעד העיקרי של המחקר, מדד Barthel Index on Day 90, לא היה שונה משמעותית בין קבוצת ההתערבות וקבוצת הביקורת, והדבר נכון גם עבור מדד Rankin Scale ו-NIHSS (NIH Stroke Scale) לאחר 90 ימים. בשתי הקבוצות, החוקרים לא מצאו הבדל בגודל הנגעים, כפי שנקבע בבדיקת MRI, בהשוואת גודל הנגעים בתחילת המחקר וגודלם לאחר שבעה ימים.

באופן בלתי-צפוי, חלק משמעותי מהחולים טופלו ב-rtPA (63.4%).

מספר מקרי התמותה עמד על 66 חולים, כולל 16.4% מהמטופלים באריתרופויאטין ו-9.0 מהמטופלים בפלסבו (OR = 1.98,  p=0.01). העלייה המובהקת בשיעורי התמותה תחת טיפול באריתרופויאטין תועדה גם בקרב מטופלים ב-rtPA, הן בניתוח ITT (Intent-To-Treat) והן בניתוח PP (Per Protocol). בחולים שלא טופלו ב-rtPA, תועדה מגמה של שיעורי תמותה גבוהים יותר עם אריתרופויאטין בניתוח ITT, אך לא בניתוח PP.

אריתרופויאטין לווה בסיכון מוגבר לסיבוכים חמורים, כולל דימום תוך-מוחי, בצקת מוחית ותרומבואמבוליזם.

החוקרים ערכו בנוסף עיבוד פוסט-הוק של הנתונים שהעלה את השאלה אם המספר הגבוה של מקרי תמותה בקבוצת המטופלים באריתרופויאטין עשוי לנבוע מאינטראקציה אפשרית עם rtPA.

כפי שהם מציינים, רק חולים מניתוח PP שלא טופלו ב-rtPA מהווים קבוצת השוואה מתאימה לחולים בניתוח PP מהמחקר המוקדם יותר, בעידן שלפני טיפול ב-rtPA, שאת תוצאותיו הם ניסו לשחזר כעת. למעשה, כאשר המחקר הנוכחי לא-כלל חולים שטופלו ב-rtPA , השיפור לאחר 30 ימים היה זהה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים שטופלו ב-rtPA אין לטפל באריתרופויאטין בשלב החריף לאחר אירוע שבץ.

Stroke 2009;40:e647-e656

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן