עליה בריכוז טרופונין לבבי בחולים ללא תסמונת כלילית חריפה ואי-ספיקת לב (מתוך Clinical Chemistry)

למרות שטרופונין לבבי הוא סמן חשוב בהערכה ובטיפול בחולים עם תסמונת כלילית חריפה ואי-ספיקת לב, מדובר בסמן שאינו-ספציפי למחלה כלשהי של שריר הלב. בסקירה המובאת להלן דנים הכותבים במצבים בהם חלה עליה בריכוז טרופונין לבבי בעקבות מחלות חריפות וכרוניות, גורמים יאטרוגניים ונזק לשריר הלב מעבר לתסמונת כלילית חריפה ואי-ספיקת לב.

הכותבים מסבירים כי עליה בערכי טרופונין לבבי דווחה בחולים עם מחלה לבבית, וסקולארית ונשימתית, וכן בהקשר של תהליכים זיהומיים. במקרים של דיסקציה של אבי העורקים, אירוע מוחי, טיפול ביחידת טיפול נמרץ ודימום מדרכי העיכול העליונות, עליה בריכוז טרופונין לבבי מנבאת זמן ארוך יותר עד לאבחנה וטיפול, עליה במשך השהות בבית החולים ותמותה מוגברת.

לערכי טרופונין לבבי מוגברים חשיבות אבחנתית ופרוגנוסטית בחולים עם מחלות לבביות דלקתיות ובחולים עם מחלה נשימתית; ערכי טרופונין לבבי בחולים עם מחלה נשימתית עשויים לסייע בזיהוי חולים בהם צפויה תועלת בעקבות טיפול אגרסיבי. בחולים עם אי-ספיקת כליות כרונית, לערכי טרופונין לבבי רגישות אבחנתית נמוכה יותר לתסמונת כלילית חריפה, אך מדובר בסמן פרוגנוסטי להתפתחות מחלה קרדיווסקולארית. טרופונין לבבי מספק מידע חשוב במקרים בהם העלייה מיוחסת לגורמים יאטרוגניים או חבלה קהה של בית החזה.

לדברי המומחים, מצטברות עדויות בנוגע לחשיבות האבחנתית והפרוגנוסטית של ערכי טרופונין לבבי, מעבר למקרים של תסמונת כלילית חריפה ואי-ספיקת לב. למרות שעליה בערכי טרפונין לבבי במצבים שאינם תסמונת כלילית חריפה או אי-ספיקת לב, נחשבת בד”כ לערפלן קליני, על הרופא המטפל להתייחס לטרופונין כאל סמן לנזק לשריר הלב, ולהפעיל שיקול דעת קליני בכדי לקבוע את המקור והחשיבות של העליה בערכי טרופונין.

Clinical Chemistry 55:12 20982112 (2009)

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן