הקשר בין פעילות גופנית ובין תמותה לבבית פתאומית בחולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית (מתוך European Heart Journal)

חוקרים מבריטניה מצאו כי בחולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית עם הפרעת קצב חדרית במהלך מבחן מאמץ מצויים בסיכון מוגבר לתמותה לבבית פתאומית.

לדברי החוקרים, ממצאים אלו מדגישים את חשיבות בדיקות מאמץ בהערכת הסיכון בחולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית, וקוראים לקחת בחשבון נוכחות NSVT (Non-Sustained Ventricular Tachycardia) בזמן מאמץ, בהערכת הצורך בהשתלת ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator).

במהדורת נובמבר של European Heart Journal החוקרים מציינים כי NSVT במהלך ניטור אמבולטורי כרוך בסיכון מוגבר לתמותה לבבית פתאומית, בעיקר בילדים ומבוגרים צעירים.

במטרה להעריך אם ל-NSVT במהלך מאמץ חשיבות פרוגנוסטית, החוקרים בחנו 1,380 (גיל ממוצע של 42 שנים) עם קרדיומיופתיה היפרטרופית וערכו בדיקת אקו-דופלר בשני ממדים, מבחן מאמץ וניטור הולטר.

ב-27 משתתפים תועדה הפרעת קצב חדרית בזמן מאמץ, כולל שלושה עם פרפור חדרים. בחולים אלו ההיפרטרופיה היתה בולטת יותר, בהשוואה לאלו ללא הפרעות קצב בזמן מאמץ (22.6 לעומת 19.5 מ”מ), הפרוזדור השמאלי היה גדול יותר (47.3 מ”מ לעומת 43.7 מ”מ), ושיעור הגברים היה גדול יותר. בכל המקרים, הפרעות הקצב היו אסימפטומטיות.

במהלך מעקב ממוצע של 56 חודשים, שיעור האירועים הלבביים (תמותה, הפעלת ICD או השתלה) בקרב נבדקים עם NSVT/VF עמד על 30% (שמונה מבין 27 חולים), זאת בהשוואה לשיעור של 11% (150 מבין 1353 נבדקים) בקרב אלו ללא NSVT/VF בזמן מאמץ.

בחולים עם NSVT/VF בזמן מאמץ תועדה עליה של פי 3.7 בסיכון לתמותה פתאומית או שתמותה לבבית נמנעה הודות לפעילות ICD, ובחולים עם NSVT בלבד תועדה עליה של פי 2.82 בסיכון.

במאמר מערכת שהתייחס לממצאי המחקר נכתב כי לא-ברור אם הפרעת קצב על-רקע מאמץ גופני הינה גורם סיכון חדש לתמותה לבבית פתאומית. עם זאת, המחקר הנוכחי מעביר מסר חשוב בנוגע לתשומת הלב לבדיקות אק”ג בזמן מנוחה ובזמן מאמץ. ייתכן כי הפרעות קצב חדריות הן סימן מנבא רעות בחולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית.

Eur Heart J 2009;30: 2558-2605

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן