חולים עם סוכרת ודיכאון מאג’ורי מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים (מתוך Diabetes Care)

מאת ד”ר בן פודה שקד 

                              

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון נובמבר של ירחון Diabetes Care עולה כי מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 אשר סובלים מדיכאון מאג’ורי מצויים בסיכון מוגבר לסיבוכים מיקרווסקולאריים ומאקרווסקולאריים משמעותיים, ללא תלות בהרגלי הטיפול העצמי שלהם או במידת השליטה במחלתם.

החוקרים מסבירים כי מטה-אנליזה של 27 מחקרים הראתה קשר משמעותי בין דיכאון ובין מגוון רחב של סיבוכי סוכרת (לרבות נוירופתיה, רטינופתיה, נפרופתיה, סיבוכים מאקרווסקולאריים והפרעה בתפקוד המיני). המסקנות העולות ממחקרים פרטניים הינם מוגבלות בשל המדגם הקטן יחסית ובשל הכללת חולים בסוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2 גם יחד. לדבריהם, המגבלה העיקרית של מחקרים אלו הינו המבנה שלהם כמחקרי חתך. מחקרי חתך אינם מסוגלים לקבוע האם חולים אלו סובלים מדיכאון משום שיש להם סיבוכי סוכרת מגבילים ומטרידים, הם טוענים, או שמא דיכאון אשר עשוי להביא להופעת סיבוכים חמורים ומשמעותיים קלינית של מחלת הסוכרת.

במחקרם זה עשו החוקרים שימוש בעוקבה לונגיטודינלית של 4,623 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2. בין השנים 2000 ו-2002, הנבדקים נתבקשו לתעד כל תסמיני דיכאון מינוריים ומאג’וריים באמצעות ה-Patient Health Questionnaire 9, המבוסס על קריטריונים של ה-DSM-IV. בנוסף, דווח במחקר על סיבוכי סוכרת קודמים מהם סבלו החולים.

לאחר חמש שנים, בין השנים 2005-2007, אספו החוקרים מידע אודות 3,922 מהחולים המקוריים (85.1%) ביחס להתפתחות של סיבוכים מתקדמים של סוכרת, הן מיקרווסקולאריים (כדוגמת עיוורון, מחלת כליות סופנית, כריתות ותמותה כתוצאה מאי ספיקת כליות) והן מאקרווסקולאריים (כגון אוטם לבבי, שבץ, פעולות קרדיווסקולאריות ותמותה). מידע זה נאסף באמצעות גיליונות רפואיים, ICD-IX ותעודות פטירה.

החוקרים מצאו כי חולים אשר דיווחו על תסמיני דיכאון מאג’ורי הראו סיכון מוגבר ב-36% לפתח סיבוכים מיקרווסקולאריים מתקדמים, וסיכון מוגבר ב-25% לפתח בעיות מאקרווסקולאריות משמעותיות, בהשוואה לאלו שלא דיווחו על תסמיני דיכאון כלל או דיווחו על תסמינים קלים בלבד. לאחר תקנון להבדלים בשליטה הגליקמית (לרבות היענות לטיפול ותזונה) והרגלי טיפול עצמי (כדוגמת פעילות גופנית, עישון וערכי HbA1C), הקשר בין דיכאון ובעיות מאקרווסקולאריות נחלש, אולם לא כך היה עבור הקשר בין דיכאון וסיבוכים מיקרווסקולאריים.

החוקרים מסבירים כי לאחר תקנון לסיבוכים קודמים, מאפיינים דמוגרפיים וקליניים והבדלים בהרגלי הטיפול העצמי בסוכרת, נמצא כי דיכאון מאג’ורי היה קשור עדיין בסיכון מוגבר משמעותית לסיבוכים מיקרווסקולאריים (HR, 1.36; 95% CI = 1.05-1.75) וסיבוכים מאקרווסקולאריים (HR, 1.24; 95% CI = 1.0-1.54).

החוקרים מכירים בכך שאין מחקרם זה נטול מגבלות, ומציינים בהקשר זה את העובדה כי לא נאסף מידע אודות דיכאון בחולים בטרם השתתפותם במחקר. כמו כן הם מציינים כי המחקר נערך באזור גיאוגרפי אחד בלבד.

החוקרים מציעים כי הן גורמים ביולוגיים והן גורמים התנהגותיים עשויים להשפיע על הקשר בין דיכאון ובין סיבוכים של סוכרת. דיכאון ודחק מתמשך עשויים להניע את הציר ההיפותלמי-היפופיזרי-אדרנלי, לעורר את מערכת העצבים הסימפתטית, לעודד דלקת ואגרגציית טסיות וכן להשפיע בצורה שלילית על השליטה הגליקמית של החולה ועל הטיפול העצמי שלו, דבר העשוי בפני עצמו להגביר את הסיכון לסיבוכים, לדבריהם.

החוקרים מסכמים כי ישנה חשיבות קלינית הולכת וגדלה, וכן חשיבות בהקשר של בריאות הציבור, מאחר וההיארעות של סוכרת מסוג 2 הולכת ונוסקת. הם קוראים להמשך המחקר בתחום במטרה להבהיר את המנגנונים העומדים בבסיס קשר זה ולבחון את ההשפעה של התערבויות טיפוליות אפשריות שנועדות לצמצם את הסיכון לסיבוכי סוכרת בקרב חולים עם תחלואה נלווית של דיכאון.

Diabetes Care 2009

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן