מטופלים רבים נחשפים לקרינה רבה בשל בדיקות CT מיותרות (מתוך הכנס השנתי של Radiological Society of North America)

מטופלים רבים עוברים בדיקות CT של הבטן או האגן ללא-צורך בכך, ובעקבות זאת נחשפים לכמויות קרינה גבוהות מהנדרש, כך עולה ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי של Radiological Society of North America.

לדברי החוקרים, רופאים רבים מתבקשים לסייע בפענוח בדיקות CT שנערכו במרכזים אחרים. כאשר הם שמו לב למספר רב של בדיקות הדמיה ללא-אינדיקציה בקרב מטופלים שהופנו לייעוץ, הם החליטו לבחון את הנושא.

במסגרת המחקר סקרו החוקרים 978 בדיקות CT שנערכו ב-500 חולים, במטרה להעריך את הצורך בבדיקות האלו (על-בסיס קריטריוניAmerican College of Radiology ) ואת החשיפה לקרינה.

גילאי החולים נעו בין 9 חודשים ועד 91 שנים, אך רובם היו בטווח הגילאים 30-50 שנים.

למעלה ממחצית מהנבדקים, 261 משתתפים (52.2%), עברו בדיקות CT ללא אינדיקציה מספקת, שיעור גבוה מאוד להערכת החוקרים. בסה”כ, לא הייתה אינדיקציה לעריכת 345 בדיקות (35.3%) . הבדיקה המיותרת הנפוצה ביותר הייתה בדיקת הדמיה בשלב מאוחר, שהייתה אחראית ל-268 מבין 345 הבדיקות המיותרות (77.7%).

מינון הקרינה העודפת הממוצע לכל מטופל בעקבות בדיקה מיותרת עמד על 11.3 mSv. לפי ההערכות, הסיכון המיוחס העודף במהלך החיים עמד על 0.1% באלו שעברו בדיקת CT של הבטן או האגן, או עד 20,000 מקרי סרטן על-רקע קרינה בכל שנה בארה”ב.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי מנת הקרינה עקב בדיקות הדמיה היא די נמוכה באופן כללי, ואין הוכחות המעידות על השפעות מזיקות בטווח הארוך. בשורה התחתונה, הם מסכמים כי לא ידוע מהו הסיכון האמיתי, ולאור זאת יש להשקיע את כל המאמצים לצמצום החשיפה לקרינה של המטופלים.

מתוך הכנס השנתי של Radiological Society of North America

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן