יתר לחץ דם ריאתי פוגע בתפקוד ובהישרדות של חולים עם דום נשימה בשינה (מתוך American Journal of Cardiology)

יתר לחץ דם ריאתי עשוי להוביל למגבלות תפקודיות ולעליה בסיכון לתמותה בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, כך עולה ממחקר חדש שפורסם במהדורת נובמבר של American Journal of Cardiology.

החוקרים מדגישים כי חשוב להקדיש תשומת לב רבה יותר לאפשרות ליתר לחץ דם ריאתי בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, מאחר שהוא עשוי לפגוע ביכולת התפקודית ובסיכויי ההישרדות שלהם. בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה, עם מאפיינים המעידים על סיכון מוגבר ליתר לחץ דם ריאתי מוגבר, יש לערוך בדיקות סקר להערכת יתר לחץ דם ריאתי.

במסגרת המחקר הם בחנו את הנתונים אודות 83 חולים עם דום נשימה חסימתי בשינה שעברו צנתור של העורק הריאתי, במטרה להעריך את השכיחות וההשפעה של יתר לחץ דם ריאתי. הם בחנו את הגורמים המנבאים יתר לחץ דם ריאתי בחולים אלו, וביקשו לקבוע אם אמצעים לא-פולשניים מסייעים בקביעת האבחנה של יתר לחץ דם ריאתי.

מבין 83 החולים, 58 (70%) אובחנו עם יתר לחץ דם ריאתי . ב-18 חולים תועד PCWP (Pulmonary Capillary Wedge Pressure) של מתחת ל-15 מ”מ כספית. לא תועדו הבדלים מובהקים בין חולים עם ובלי יתר לחץ דם ריאתי בכל הנוגע לגיל החולים ומדד AHI (Apnea-Hypopnea Index).

מניתוח רב-משתנים עולה כי המאפיינים בעלי הקורלציה הבולטת ביותר עם התפקוד הריאתי כללו מין נקבה, גיל מתחת ל-49 שנים ולחץ סיסטולי בחדר ימין של מעל 30 מ”מ כספית.

27 חולים (33%) אובחנו עם יתר לחץ דם ריאתי חמור, שהוגדר בנוכחות לחץ עורקי ריאתי ממוצע של מעל 40 מ”מ כספית. בחולים עם יתר לחץ דם ריאתי חמור תועדה דה-סטורציה לילית, מדדים המודינאמיים גרועים יותר ושיעורי תמותה גבוהים יותר, בהשוואה לאלו עם יתר לחץ דם ריאתי קל או בינוני, או ללא יתר לחץ דם ריאתי.

מרחק ההליכה במשך 6 דקות היה קצר יותר בקרב חולים עם יתר לחץ דם ריאתי, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ריאתי (285.5 מטרים לעומת 343 מטרים). לאחר שנה, ארבע שנים ושמונה שנים, שיעורי ההישרדות עמדו על 100%, 90% ו-76%, בהתאמה, בחולים ללא יתר לחץ דם ריאתי, ועל 93%, 75% ו-43%, בהתאמה, בחולים ללא יתר לחץ דם ריאתי.

מאחר שליתר לחץ דם ריאתי גורמים שונים, לאחר אבחנת יתר לחץ דם ריאתי, חשוב לאבחן ולטפל את הגורם להפרעה.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, במטרה לקבוע כיצד להעריך חולים עם יתר לחץ דם ריאתי, כולל אבחנה ואפשרויות טיפול בחולים אלו.

Am J Cardiol2009;104:1300-1306

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן