בתוך שבועיים יחל חיסון כלל האוכלוסייה כנגד שפעת חזירים (מתוך ”הארץ”)

הצוות לטיפול במגיפות המייעץ למשרד הבריאות יצא בהודעה שפורסמה היום בעיתון “הארץ”, לפיה בתוך שבועיים יחל חיסון של כלל האוכלוסייה בישראל מפני שפעת החזירים, זאת לאחר שבשלב זה חוסנו כ-100,000 ישראלים כנגד שפעת החזירים. הודעה זו באה בעקבות 12 מקרי תמותה של חולים שאובחנו כחולים בשפעת חזירים מאז יום חמישי האחרון, רצף המקרים הנ”ל עורר דאגה בקרב הצוות לטיפול במגפות.

במקביל, יחל חיסון של נשים הרות ופעוטות בין הגילאים 6 חודשים עד 3 שנים, באמצעות חיסון חדש, שבניגוד לחיסונים הנוכחיים, אינו-כולל מרכיב אדג’וונטי המגביר את תגובת מערכת החיסון, זאת מאחר והמרכיב האדג’וונטי לא נבדק על ילדים מתחת לגיל שלוש ובנשים הרות. החיסון ללא המרכיב האדג’וונטי צפוי להגיע לישראל במהלך השבוע הבא.

ממשרד הבריאות נמסר בשבוע שעבר כי ידוע על לפחות 43 מחוסנים שפיתחו תופעות לוואי לאחר קבלת החיסון, כולל 11 דיווחים על תגובות מקומיות (אודם ונפיחות); 8 מקרים של קושי נשימתי (כולל שיעול), 7 תגובות אלרגיות ו-4 מקרים של כאבי ראש. אדם אחד פיתח מוגבלות בתנועת הידיים לאחר קבלת החיסון.

יש לציין כי לצד התפשטות מגיפת שפעת החזירים, תועדה גם עליה בפחד מפני החיסון כנגד המחלה, וגם הסברים רבים של מומחים אינם מתגברים על החשש הכבד. מסקר שנערך ע”י ידיעות אחרונות עולה כי מרבית הרופאים מסרבים להתחסן.  ההסתדרות הרפואית בישראל ערכה לפני כשבוע יום עיון להערכת הקונצנזוס במערכת הרפואית להתחסנות הסגל הרפואי נגד שפעת H1N1, ואתם מוזמנים לעיין בסיכום יום העיון כפי שפורסם באתרנו.

לפי עדכוני משרד הבריאות, בישראל נכון לתאריך 18/11/2009 תועדו למעלה מ-7,120 מקרים מאומתים של שפעת החזירים, ולפי ההערכות מספר המקרים הכולל גבוה בהרבה.

נכון להיום, נרשמו בישראל 64 מקרי תמותה עקב שפעת החזירים.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן