חולים עם אוטם לבבי חד נחשפים באשפוז אחד ל-30% ממינון הקרינה השנתי המומלץ (מתוך כנס AHA )

ממחקר חדש שהוצג בכנס American Heart Association עולה כי כל חולה המאושפז בשל אוטם לבבי חד נחשף לקרינה מייננת במינון של 17.31 mSv, המהווה למעלה משליש מהמינון השנתי המומלץ לחשיפה לקרינה.

במסגרת המחקר העריכו החוקרים את החשיפה הכוללת לקרינה של 35,707 חולים עם אוטם לבבי חד, שטופלו ב-55 בתי חולים אוניברסיטאיים.

מתוצאות המחקר עולה כי חולים עם אוטם לבבי חד עברו בסה”כ 248,822 בדיקות אבחנתיות עם חשיפה לקרינה מייננת, כולל צילומי חזה, בדיקות CT של החזה, בדיקות CT של הראש, מיפוי גרעיני וצנתור לבבי. בממוצע, בכל חולה נערכו שבע בדיקות עבור כל אשפוז עקב אוטם לבבי חד. לאור זאת, על-בסיס המינונים היעילים האופייניים לבדיקות אלו, החוקרים סיכמו ומצאו כי כל חולה המאושפז בשל אוטם לבבי חד נחשף לכ-17.31 mSv של קרינה מייננת בכל אשפוז. מינון זה מהווה למעלה משליש מהמינון השנתי המומלץ לחשיפה לקרינה במקום העבודה (50 mSv), ומהווה מינון גבוה פי 5.5 מהחשיפה לקרינה הצפויה לתושבי ארה”ב.

החוקרים מדגישים כי אין בכוונתם לעורר פאניקה. מטרתם היה לשנות את אופן המחשבה בנוגע לקרינה. הם אינם קוראים להימנע מביצוע בדיקות מתאימות או הכרחיות, אך מנסים לחזק את הצורך בהערכה זהירה של האינדיקציות לביצוע הפרוצדורות, כך שכאשר הם מזמינים בדיקות הכוללות חשיפה לקרינה, הם יישקלו הפחתת מינון על-בסיס האבחנה באשפוז.

החוקרים מוסיפים כי מממצאי המחקר עולה כי יש להשקיע מאמץ רב יותר לעקוב אחר החשיפה לקרינה של כל מטופל, במהלך הפרוצדורות השונות. כעת הם מנסים לאסוף נתונים נוספים אודות משתנים המשפיעים ומנבאים חשיפה לקרינה, במטרה לנסות להעריך אם חלק מהבדיקות מיותרות ולעקוב אחר דפוסי הפעילות של בתי חולים שונים.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא, במטרה להעריך את החשיפה לקרינה בעקבות בדיקות הדמיה קרדיווסקולאריות, תוך התמקדות בהפחתת החשיפה הכוללת לכל אבחנה, במקום הערכת החשיפה לכל בדיקה בלבד.

American Heart Association 2009 Scientific Sessions

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן