תוצאות טובות לטיפול רה-סינכרוניזציה קרדיאלי באי ספיקת לב (מתוך Am J Cardiol)

לחולים עם אי ספיקת לב מתקדמת ואיחור בתפקוד החדרי (משך QRS של יותר ל-120 ms או יותר), ואשר מטופלים בטיפול רה-סינכרוניזציה קרדיאלי, יש תוצאות טובות יותר בטווח הארוך.

לא ידוע אם סדר הגודל של יתרונות של הישרדות המושג בטיפול רה-סינכרוניזציה קרדיאלי בפרקטיקה היומית הינו בר השוואה לזה הנראה במחקרים מבוקרים רנדומאליים והאם יתרון זה נשמר לאורך זמן.

על מנת לחקור את הנושא, החוקרים בדקו תוצאות ארוכות טווח של 1303 חולים עם אי ספיקת לב ומשך QRS מאורך, שטופלו בטיפול רה-סינכרוניזציה קרדיאלי בלבד (44%) או עם רקע של דה-פיברילטור מושתל (cardioverter-defibrillator).

החוקרים העריכו הישרדות מצטברת חופשייה מאירועים תוך שימוש במשתנה משותף של תמותה מכל סיבה, השתלת לב דחופה או השתלה של מכשיר עזר בחדר שמאל. בנוסף, הם העריכו את השכיחות המצטברת של אירועים, כגון, אי ספיקת לב, מוות קרדיאלי פתאומי ומוות לא קרדיאלי. התוצאות פורסמו במהדורת ינואר של American Journal of Cardiology.

במעקב לאחר שנה ולאחר 5 שנים, הישרדות מצטברת חופשייה מאירועים הייתה 92% ו-56% בהתאמה. השכיחות המצטברת של אי ספיקת לב, מוות קרדיאלי פתאומי ומוות מסיבות אחרות הייתה 25.1%, 9.5% ו-8.8%.

תוצאות של אנליזה רב משתנים חשפה את הקשר בין טיפול עם מכשיר משולב וירידה לא משמעותית בתמותה של 20%.

לסיכום, לחולים המטופלים במכשיר משולב יש שכיחות נמוכה יותר משמעותית של מוות קרדיאלי פתאומי בהשוואה לחולים המטופלים ב-CRT בלבד (HR– 0.04, p < 0.002). במחקר קרו רק שני מקרי מוות פתאומיים מתוך 726 חולים, שטופלו עם מכשיר משולב בהשוואה ל-34 מתוך 572 חולים, שטופלו במכשיר רה-סינכרוניזציה בלבד.

Am J Cardiol 2007;99:232-238

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן