האם מעכבי COX-2 מעלים את הסיכון להישנות אוטם לבבי? (Heart)

ממחקר חדש עולה כי Rofecoxib, אך לא Celecoxib, קשור בסיכון מוגבר לאוטם לבבי ראשוני. עם זאת, חולים עם אוטם לבבי קודם עשויים להיות בסיכון מוגבר להתפתחות אוטם נוסף במידה ויקחו את הטיפול.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא. לדבריהם, מחקרים קודמים שבחנו את תופעות הלוואי הקרדיווסקולריות של מעכבי COX-2 סלקטיבים,ברובם, לא כללו חולים עם סיפור קודם של MI.

במחקר הנוכחי נבדקו הנתונים של למעלה מ-125,000 נבדקים, בגיל ממוצע של 75 שנים, שטופלו ב-NSAID בין ינואר 1999 ויוני 2002. במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 2.3 שנים, 3423 נבדקים פיתחו MI ומולם הותאמו ל-68,456 ביקורות. התוצאות הלבביות במשתמשי NSAID הושוו עם אלו של נבדקים שלא נטלו טיפול ב-NSAID בשנה שלפני האירוע הראשוני.

יחס שיעור האוטמים הלבביים תחת Rofecoxib עמד על 1.59 בחולים עם MI בעבר ו-1.23 באלו ללא סיפור של אוטם לבבי קודם. יחס השיעור תחת Celecoxib עמד על 1.40 לאוטם חוזר, אך לא משמעותי (RR=1.03) עבור אוטם לבבי ראשון.

בשל חוסר עוצמה סטטיסטית, החוקרים לא יכלו לקבוע את השפעת טיפול ב-NSAID על הסיכון להישנות MI, קשרי מנה-תגובה, או באם היתה אינטראקציה עם אספירין.

לדברי החוקרים, זהו המחקר הראשון שבחן בפירוט את השפעות אוטם לבבי קודם על הסיכון הלבבי הנלוה לטיפול במעכבי COX-2. הם קוראים לערוך מחקר רנדומלי גדל בכדי להעריך ולהבין טוב יותר את הבטיחות הקרדיווסקוליות של Celecoxib, וטיפולי NSAID מקובלים באוכלוסיה זו בסיכון גבוה.

Heart 2007;93:189-194.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן