אירועי Electrical Storm שכיחים ובלתי-צפויים במכשירי ICD (מתוך Eur Heart J)

Electrical Storm היא תופעה בה טכיקרדיה חדרית פרסיסטנטית או פרפור חדרים מובילים למכות חשמל תכופות או קיצוב נגד-טכיקרדיה, מהתקן ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator). מתצפיות ממחקר פרוספקטיבי גדול עולה כי אחד מכל חמישה מטופלים ב-ICD יחווה לפחות אחד מהאירועים הללו בכל שנה.

המחקר הנוכחי נועד לבחון את השפעות Azimilide, טיפול תרופתי חדש נגד הפרעות קצב, על תדירות טכיאריתמיות חדריות במושתלי ICD.  החוקרים בחנו את השפעות Azimilide על Electrical Storms, שהוגדרו כשלושה אירועים, או יותר, בתוך 24 שעות, ונחשבו מצבי חירום רפואיים.

במחקר נכללו 633 חולים שטופלו ב-ICD בעקבות הפרעות קצב חדריות, שגוייסו מ-121 מרכזים בצפון אמריקה ואירופה. החולים חולקו באקראי לטיפול פלסבו (n=214), Azimilide במינון 75 מ”ג ביום (n=220), או Azimilide במינון 125 מ”ג ביום (n=99). ההיארעות, המאפיינים והסיבוכים הקליניים של Electrical Storms תועדו במהלך חציון תקופת מעקב של 367 ימים.

148 חולים (23%) חוו לפחות אירוע אחד של Electrical Storm, ומספר אירועי טכיקרדיה חדרית או פרפור חדרים עמד על 5 בממוצע.  66 חולים פיתחו אירוע אחד, 31 פיתחו שני אירועים, ו-51 פיתחו שלושה אירועים או יותר (סה”כ, 568 Electrical Storm).

החוקרים לא מצאו פקטורים מנבאים עצמאיים להפרעות קצב פרסיסטנטיות אלו. בניגוד לממצאים ממחקרים תצפיתיים קטנים, לא נמצא קשר בין מקטע הפליטה של חדר שמאל (LVEF) ובין היארעות Electrical Storms, או שיעורי התמותה. עם זאת, Electrical Storm הובילו לעליה משמעותית בשיעורי האישפוז בבתי חולים, שנדרש לרוב בתוך 24 שעות מהאירוע.

שכיחות האירועים החוזרים ירדה ב-41% בקרב מטופלי Azimilide במינון 75 מ”ג (p=0.075), וב-55% בקרב מטופלים במינון 125 מ”ג (p=0.016). החוקרים ממליצים על טיפול ב- Azimilide למניעת הישנות Electrical Storms במושתלי ICD.

עם זאת, במאמר מערכת המתייחס למחקר, מתנגדים הכותבים למסקנה ומציינים כי התוצאות מוכיחות כי יעילות טיפול ב- Azimilide להורדת שכיחות Electrical Storms היא לפחות מוגבלת ביותר. כמו כן, התרופה לא האריכה את הזמן עד לאירוע Electrical Storm ראשון. הכותבים גם מביעים את חששם מכך שחמישה חולים פיתחו Torsade de pointe תחת טיפול ב- Azimilide, וכי ייתכן כי מדובר בתת-הערכה, מאחר שעבור כמחצית מכל הפרעות הקצב לא היו תרשימי אלקטרוגרם זמינים. למרות שמדובר בהשערה, לא ניתן לשלול כי התכונות הפרו-אריתמיות של הטיפול ב- Azimilide עשויות לגבור על ההשפעות כנגד הפרעות קצב של התרופה.

Eur Heart J 2006;27:3027-3032.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן