Celecoxib אינו מעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרי (Am J Cardiol)

מטה-אנליזה שפורסמה בגליון 1 בינואר של The American Journal of Cardiology, כללה 39 מחקרים ולמעלה מ-41,000 משתתפים לא מצאה עליה בסיכון הקרדיווסקולרי בעקבות טיפול ב-Celecoxib.

מדובר במטה האנליזה הגדולה ביותר שנערכה עד כה, אולם, ניתוח התוצאות לא כלל שני מחקרים בנוגע למניעת פוליפים במעי הגס, או מחקר שלישי בנוגע למניעת מחלת אלצהיימר עם Celecoxib, שעוררו מחלוקת רבה בנוגע לתופעות הלוואי הקרדיווסקולריות של התרופה.

לדברי החוקרים, על בסיס המחקרים שנכללו במטה-אנליזה, לא נמצאה עליה בסיכון הקרדיווסקולרי בהשוואה בין Celecoxib וטיפול פלסבו, ונמצאו שיעורים דומים של אירועים קרדיווסקולרים בעקבות טיפול ב- Celecoxib, בהשוואה לטיפול ב-NSAID לא-סלקטיביים.

החוקרים בחנו את היארעות אירועים קרדיווסקולרים בעקבות Celecoxib, פלסבו ו-NSAID, והתבססו על מדדי סיום שכללו אוטם לבבי, שבץ ותמותה קרדיווסקולרית. במחקרים בנוגע לארתריטיס, כאבי גב, Ankylosing Spondylitis ומחלת אלצהיימר היו נתונים זמינים ברמת החולים .

החוקרים מדווחים כי לא היו הבדלים באירועים קרדיווסקולרים, בין טיפול ב- Celecoxib או טיפול פלסבו, או בין מטופלי Celecoxib ומטופלי NSAID. לא נמצא קשר מנה-תגובה בין Celecoxib וסיכון קרדיווסקולרי, וכן לא נמצא כי שימוש באספירין או נוכחות גורמי סיכון קרדיווסקולרים השפיעו על התוצאות.

חסרונות המחקר כוללים את העובדה שרק מחקר קטן אחד עקב אחר התוצאות מעבר לשנה אחת, ובמחקר APC, זוהתה עליה באירועים הקרדיווסקולרים רק 12 חודשים לאחר החשיפה לתרופה.

עם זאת, החוקרים עדיין מאמינים כי התוצאות אינן מציגות הבדלים בהאירעות אירועים קרדיווסקולרים בהשוואה לטיפול ב-NSAID לא-סלקטיביים, או בהשוואה לפלסבו, עד שנה אחת לאחר החשיפה לטיפול.

Am J Cardiol. 2007;99:91-98.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן