קורלציה בין מדדי טרופונין לבבי וגודל האוטם הלבבי (J Am Coll Cardiol)

חוקרים גרמנים מדווחים כי מדידה יחידה של רמות Cardiac Troponin T (cTnT), 96 שעות לאחר התחלת התסמינים, קשורה בקשר חזק עם גודל האוטם הלבבי.

לדברי החוקרים, TnT לבבי עשוי להיות האמצעי האידיאלי להערכת חומרת אוטם לבבי, כאשר אמצעי הדמיה אינם זמינים. בניגוד למדדים סרולוגים אחרים, cTnT מתבטא רק בתאי הלב, ואינו דורש מדידות סיריאליות בכדי לזהות פיק או ריכוז מצטבר בסרום. הם מציינים כי הריכוז בסרום מגיע לפיק מוקדם במהלך היום הראשון, ולפלאטו לאחר 72-96 שעות מהתחלת התסמינים.

בכדי לבחון את התיאוריה שלהם, לפיה בדיקה יחידה של רמת cTnT לאחר 96 שעות, מספקת הערכה טובה לגודל האוטם הלבבי, עקבו החוקרים אחר 44 נבדקים שאושפזו בעקבות אוטם לבבי חריף, 23 עם STEMI (ST-segment Elevation MI) ו-21 עם NSTEMI.

בדיקות דם למדידת רמות cTnT נלקחו בעת האישפוז ו-96 שעות לאחר התחלת התסמינים. בדיקת MRI באמצעות גדוליניום נערכה ביום הרביעי, ושימשה למדידת גודל האוטם ותפקוד החדר השמאלי.

האוטם הלבבי היה גדול יותר בחולי STEMI (29.3 g) בהשוואה ל-NSTEMI (8.8 g). חציון רמות cTnT לאחר 96 שעות עמדו על 1.88g/L ו-0.83g/L, בהתאמה. החוקרים מצאו קורלציה חזקה בין גודל האוטם ובין רמת cTnT (R=0.910 עבור חולי STEMI, ו-0.575 עבור NSTEMI).

למרות שהם אינם יכולים לסכם חד-משמעית ש-96 שעות הן הזמן האופטימלי למדידת רמות cTnT, בעיקר בחולי NSTEMI, הם מאמינים כי מדידות cTnT עשויות להיות שימושיות ברוטינה הקלינית, וכמדד סיום קליני למחקרים אחרים.

J Am Coll Cardiol 2006;48:2192-2194.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן