האם Bosentan מתאים לטיפול בחולי יתר לחץ-דם ריאתי המטופלים תוך ורידית? (Chest)

ממחקר חדש עולה כי בחלק מהחולים עם יל”ד ריאתי ניתן להחליף את הטיפול התוך-ורידי ב-Prostacyclin לטיפול פומי ב- Bosentan. אולם, יש לבחור את המועמדים בזהירות.

לדברי החוקרים, טיפול תוך-ורידי ב-Epoprostenol או טיפול תת-עורי ב-Trepostinil, עשויים להיות טיפולים מוצלחים  במחלה זו. אולם, החסרונות הרבים של שיטות המתן הללו, הופכים את הטיפול הפומי למושך ביותר.

המחקר נערך בכדי לבחון אם ניתן להעביר חולים המקבלים טיפולים בגישות קשות ליישום, לטיול קל יותר, דוגמאת Bosentan, תרופה פומית המשפרת את הסיבולת למאמץ, מצב תפקודי ומעכבת את ההחמרה הקלינית, כאשר משמשת כטיפול ראשוני בחולים עם יל”ד ריאתי.

בכדי לבחון את הנושא, החוקרים אספו 22 חולי יל”ד ריאתי, יציבים קלינית תחת טיפול תוך-ורידי ב-Epoprostenol או טיפול תת-עורי ב-Treprostinil, למשך 3 חודשים לפחות. Bosentan נוסף לטיפול, והטיפולים האחרים הורדו בהדרגה.

10 מ-22 החולים נגמלו בהצלחה מהטיפול ב-Prostacyclin לאחר 6.1 חודשים בממוצע. 7 חולים המשיכו ללא עירויי Prostacyclin במשך 17.7 חודשים בממוצע, ללא שינויים משמעותיים בלחץ עורקי הריאה, ומדדים חשובים אחרים.

אולם, 3 החולים האחרים הדרדרו, הטיפול ב-Prostacyclin נמשך, 2 נפטרו כתוצאה מכך. יתר 12 החולים, שלא יכלו להחליף את הטיפול או להוריד את שיעור עירויי Prostacyclin, סבלו מהחמרה של מדדים שונים. שניים מהחולים הללו נפטרו בסופו של דבר.

החוקרים מציינים כי ניתן להעביר רק חלק קטן מהחולים המטופלים בעירויים תוך-ורידיים לטיפולים פומיים, וחובה לעשות זאת בזהירות רבה, מאחר שחלק מהחולים יסבלו מהדרדרות לאחר המעבר לטיפול פומי.

את החלפת הטיפול יש לנסות רק בחולים עם מחלה קלה יותר, המגיבים היטב לטיפול התוך-ורידי.

החוקרים מסכימים כי דרושים מחקרים נוספים בכדי להבין טוב יותר אילו חולים מתאימים לנסיון החלפת הטיפול, ואילו טיפולים פומיים צפויים להיות היעילים ביותר.

Chest 2006;130:1471-1480.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן