ישנוניות הנגרמת עקב OSA קשורה בתפקוד לבבי לקוי (מתוך Sleep)

מחקר חדש מצא, כי ישנוניות במהלך היום, הנגרמת עקב דום נשימה חסימתי בשינה (OSA– obstructive sleep apnea) הינה קשורה באופן בלתי תלוי בתפקוד לב ירוד.

לדברי החוקרים, תוצאות המחקר מציעות כי הקשר בין תפוקת לב וישנוניות במהלך היום הוא חזק מאוד, ועולה על כל משתנה אחר.

בעוד שהקשר בין OSA ועלייה בתחלואה ובתמותה הקרדיווסקולריות ידוע זה מכבר, זהו המחקר הראשון שבודק את הקשר בין ישנוניות במהלך היום ומצב לבבי המודינמי בחוליםללא מחלת לב ידועה.

OSA הוא מצב שכיח ביותר. התשישות המופיעה בעקבותיו מעמידה את החולים בסיכון מוגבר לתאונות עבודה ותאונות דרכים, וכן לביצוע תת אופטימאלי בעבודה. אך מחקר זה מציע כי ישנן גם השלכות קרדיווסקולריות.

המחקר כלל 86 חולים- 68 גברים ו-18 נשים- בגיל ממוצע של 47 שנים. כל החולים היו חשודים ל-OSA ועברו בדיקת שינה אבחנתית לאישור.

נפח הפעימה ותפוקת הלב נמדדו בצורה לא פולשנית, ע”י impedance cardiography ותוקנו עפ”י שטח פני הגוף ליצירת אינדקס לבבי ואינדקס שבץ . ישנוניות במהלך היום כומתה באמצעות ה-Epworth Sleepiness Scale (ESS), כאשר ניקוד גבוה מצביע על ישנוניות גבוהה יותר.

לדברי החוקרים, תוצאות המחקר הראו כי ככל שה-ESS היה גבוה יותר, כך האינדקס הלבבי ואינדקס השבץ היו נמוכים יותר.

החולים במחקר לא היו עם מחלת לב מוגדרת. אולם, כאשר מדדו את תפוקת הלב, נמצא כי החולים שהיו עם ניקוד גבוה יותר של ישנוניות במהלך היום היו עם פרופיל המודינמי פחות טוב.

גם לאחר תיקון לגיל, מין, מוצא, respiratory disturbance index וסטורצית חמצן ממוצעת בשינה, הקשר בין ניקוד ESS ובין אינדקס שבץ ותפוקת לב ירודה נשמר ונותר משמעותי.

החוקרים מציינים, כי בהיעדר מחלת לב ידועה, תפוקת לב אינה נמדדת ברוטינה בחולי OSA. הדבר נגרם בחלקו, עקב העובדה שרופאים רבים מאמינים בשוגג כי הערכה של תפקוד לבבי דורשת טכניקות פולשניות.

אולם, impedance cardiography, הנראה כאלטרנטיבה אמינה לצנתור לב, מציע שיטה לא פולשנית לסקירת חולים אלה.

לדברי החוקרים, התוצאות מראות, כי אין להתייחס בקלות ראש לתלונות של ישנוניות במהלך היום. תלונות מעין אלה צריכות להישקל בזהירות. יש להעריך את השינה בצורה רשמית, ובנוסף יש לקבוע האם הלב מתפקד כראוי.

עם זאת, לפני קביעת המלצות קליניות מוצקות, יש צורך במחקרים נוספים לקבוע האם התוצאות חוזרות על עצמן. לדברי החוקרים, כדאי יהיה לבדוק בנוסף, האם C-PAP, הטיפול הסטנדרטי עבור OSA, משפר תפקוד לבבי.

Sleep. 2006;29:1531-1536

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן