דיכאון לאחר MI קשור לפרוגנוזה קרדיווסקולרית לא טובה (מתוך J Am Coll Cardiol)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת דצמבר של Journal of the American College of Cardiology, עולה כי לחולים החווים אירוע של דיכאון מקרי לאחר MI יש סיכון מוגבר לאירוע קרדיווסקולרי נוסף בהשוואה לחולים לאחר MI, שלא מדוכאים.

בערך מחצית מאפיזודות הדיכאון לאחר MI מייצגות אירוע של דיכאון מקרי, בעוד שהחצי השני הוא הישנות של דיכאון או המשכתו (דיכאון לא מקרי). החוקרים בדקו אם אירוע של דיכאון מקרי או דיכאון לא מקרי לאחר MI גורמים לפרוגנוזות קרדיווסקולריות שונות. במחקר השתתפו 468 נבדקים, שהוערכו עבור דיכאון במהלך השנה, שלאחר אינדקס ה-MI. דיכאון הוגדר על פי קריטריוני ICD-10. תקופת המעקב אחר הנבדקים הייתה בממוצע של 2.5 שנים.

119 נבדקים חוו דיכאון בשנה, שלאחר ה-MI. 53 (44.5%) מהם היו אירועים של דיכאון מקרי ו-66     (55.4%) היו דיכאונות לא מקריים. 109 נבדקים (23.3%) חוו אירוע קרדיווסקולרי פטלי (n=10) או לא פטלי (n=99) במהלך המעקב. אירוע קרדיווסקולרי קרה ב-21.5% מהנבדקים בקבוצת הביקורת הלא מדוכאים, ב- 33.3% מהנבדקים עם אירוע של דיכאון מקרי וב-22.6% מהנבדקים עם דיכאון לא מקרי.

נבדקים עם דיכאון מקרי היו עתידים יותר ב-65% בהשוואה לנבדקים ללא דיכאון לחוות אירוע קרדיווסקולרי (p = 0.04). הסיכון בקרב נבדקים עם דיכאון לא מקרי היה גבוה ב-12% בהשוואה לנבדקי הביקורת ללא דיכאון, הבדל שהיה לא משמעותי. שליטה בערפלנים לא שינתה משמעותית של המידע.

החוקרים מסכמים ואומרים כי הממצאים שלהם מדגישים את הצורך באסטרטגיות טיפול בדיכאון לאחר MI, שיכול להיות קרוב יותר לשיקום קרדיאלי ויותר ממוקד בתוצאות של MI ולא גישה מוכוונת דיכאון באופן טהור.

ממצאי המחקר הנוכחי יכולים להסביר את היעילות הגבוהה יחסית של התערבויות פסיכו חינוכיות, כולל ניהול סטרס והרפיה, על מנת למנוע אירועים קרדיאליים בנבדקים עם מחלות עורקים קורונרים. יתרה מכך, החוקרים ממליצים על התפתחות של אסטרטגיות טיפוליות חדשות לטיפול בדיכאון לאחר MI, שיכולות גם למנוע אירועים קרדיווסקולרים נוספים.

J Am Coll Cardiol 2006;48:2204-2208

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן