הכנסת תומכן לעורקי הצוואר הינה בטוחה ויעילה

נתונים חדשים שפורסמו לאחרונה, מראים כי רופאים יכולים לבצע בצורה יעילה ובטוחה הכנסת תומכן לעורק הצוואר במסגרת הקהילה. לדברי החוקרים, הממצאים מדגישים את יעילותה של תכנית אימון קפדנית, במטרה להכשיר רופאים, ולתת להם ניסיון ומומחיות בהשתלת תומכן בעורק הצוואר במסגרת של טיפול בקהילה.

לדברי החוקרים, היו למחקר שתי מטרות. הראשונה- בדיקה האם ניתן להעביר את הטכנולוגיה בהצלחה לקהילה ממסגרת של מחקר קליני, והשנייה- ווידוא שאין תופעות נדירות ובלתי צפויות המתרחשות עקב שימוש במכשיר.

עפ”י נתונים ממשרד הרישום CAPTURE שהוצגו בכינוס של ה- American College of Cardiology, ב-2500 חולים סיפטומטים ואסימפטומטים שהיו בסיכון גבוה, שיעור האירועים במשך 30 יום, שכלל מוות, שבץ או התקף לב, היה 5.7%- נמוך משמעותית מהשיעור שנצפה במחקר ACCULINK for Revascularization of Carotids in High-Risk Patients (8.3%). הנתונים החדשים שפורסמו, כללו 1000 חולים נוספים.

במטרה לקבוע האם הטכנולוגיה יכולה להיות בטוחה ויעילה בהעברתה לרופאים עם דרגות משתנות של ניסיון, חוקרי CAPTURE חילקו את המנתחים לשלוש קבוצות: כאלה שהשתילו לפחות 5 תומכנים בעורק הצוואר עם מערכת ה-ACCULINK/ACCUNET , ושהיו עם ניסיון בהשתלת תומכן בעורק הצוואר (רמה 1); כאלה עם ניסיון בהשתלת תומכן בעורקי הצוואר (מעל 10 ניתוחים) אך ללא ניסיון עם מערכת ה-ACCULINK/ACCUNET (רמה 2); וכאלה המנוסים באנגיוגרפיה של עורקי הצוואר, אך ללא ניסיון בהשתלת תומכן בעורק הצוואר (רמה 3).

באופן כללי, התוצאות היו דומות למה שהוצג בכינוס של ה- American College of Cardiology, אך תוספת החולים חיזקה את המסקנות הקודמות כי רופאים בבתי חולים בקהילה מסוגלים לבצע בבטחה השתלת תומכן בעורקי הצוואר. על-אף שקרדיולוגים התערבותיים השתילו את מרבית המכשירים, לא נמצאו הבדלים בתוצאות בקרב המומחים השונים לאחר התאמה למקרה. התומכן ניתק ב-0.2% מהמקרים, אך לאחר התאמה למערכת, לא דווחו כישלונות נוספים של המכשיר.

החוקרים מציינים, כי בעולם ה- endarterectomy(הסרת החלק הפנימי של העורק), באופן היסטורי, ישנם הבדלים ברורים בין בתי חולים מחקריים ולא מחקריים. כך למשל המחקרים North American Symptomatic Carotid Endarterectomy Trial ו- Asymptomatic Carotid Atherosclerosis Study, הראו תוצאות טובות למדי, אך כאשר יצאו מחוץ למחקר, התברר כי התוצאות פחות טובות מכפי שחשבו. התמותה הייתה גבוהה פי 3-4 ממה שנצפה במחקרים. בהשתלת תומכן בעורקי הצוואר, לעומת זאת, החוקרים מראים כי הטכנולוגיה יכולה לעבור בבטחה אל מחוץ למסגרת המחקרית.

ב-CAPTURE, קרוב ל-90% מהחולים היו אסימפטומטים, בשונה מהמחקרים  Stent-Supported Percutaneous Angioplasty of the Carotid Artery versus Endarterectomy ו- Endarterectomy versus Angioplasty in Patients with Symptomatic Severe Carotid Stenosis שפורסמו לאחרונה. מחקרים אלה, שכללו חולים סימפטומטים, כשלו בניסיונם להראות כי השתלת תומכן בעורקי הצוואר הינה טובה לא פחות מ- endarterectomy בעורקים אלה.

ה- Carotid Revascularization vs Stenting Trial, המבצע השוואה ראש בראש של היעילות של endarterectomy לעומת השתלת תומכן בעורקי הצוואר, במניעת שבץ למשך תקופת מעקב של 4 שנים, מתקדם בימים אלו. מחקר אחר, ישווה אנגיופלסטיה והשתלת תומכן לעומת endarterectomy בפרטים אסימפטומטים עם חסימה משמעותית של עורק הצוואר.

נתונים נוספים מטעם CAPTURE יפורסמו בקרוב, כאשר התכנית היא למצוא גורמים מנבאים, שיסייעו לקבוע מי הם החולים המתאימים להשתלת תומכן.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן