המלצות ה-SCAI למניעת נפרופתיה הקשורה לחומר ניגוד

ה- Society of Cardiovascular Angiography and Interventions (SCAI) פרסם לאחרונה המלצות, שמטרתן לסייע במניעת נפרופתיה הקשורה לחומר ניגוד (CIN– contrast-induced nephropathy). בנוסף לשימוש הרוטיני ביכולת הפילטרציה המוערכת של הגלומרולוס (eGFR) לזיהוי חולים בסיכון ל-CIN, ההמלצות כוללות העמסת נוזלים, הגבלת הנפח של חומר הניגוד, ושימוש בחומרי ניגוד איזואוסמולרים או בעלי אוסמולריות נמוכה.

הסיכון ל-CIN נע בין 2% ל-3% בחולים העוברים הליכים אנגיוגרפיים קרדיווסקולריים. התופעה קשורה בעלייה משמעותית בתחלואה ובתמותה. זיהוי של חולים בסיכון גבוה בשילוב עם טיפול הולם לפני ביצוע ההליך עשוי להפחית את ההיארעות של CIN.

המלצות למניעת CIN


  • זיהוי סיכון ותפקוד כלייתי: תפקוד כלייתי מוערך בצורה הטובה ביותר באמצעות eGFR. בחולים בסיכון גבוה, אלה עם eGFR קטן מ-60 mL/min/1.73 m2 יצטרכו לעבור הידרציה לפני ביצוע ההליך.


  • ניהול תרופות: יש להפסיק נטילת תרופות בעלות פוטנציאל לרעילות כלייתית, כגון אמינוגליקוזידים, NSAID ותרופות נגד דחייה 24-48 שעות לפני ההליך.


  • הימנעות מהתייבשות: יש לתת ליטר אחד לפחות של סליין איזוטוני 3 שעות לפני, ולהמשיך למשך 6-8 שעות לפחות לאחר ההליך. קיים מידע מוגבל, המציע כי מתן של סודיום ביקרבונאט עשוי להיות יעיל בחולים בסיכון גבוה.


  • שימוש בחומרי ניגוד איזואוסמולרים או בעלי אוסמולריות נמוכה וצמצום בכמותם.


  • ניטור חולים הנמצאים בסיכון גבוה ל-CIN למשך 48 שעות: יש לעקוב אחר רמות קריאטינין בסרום 8 שעות לאחר ההליך, תוך הפעלת שיקול דעת בנושא הפסקת תרופות כמו מטפורמין ו- NSAID עד שהתפקוד הכלייתי יחזור לנורמה.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן