טיפול ארוך טווח בקלופידוגרל לאחר השתלת סטנט מצופה תרופה קשור לירידה בסיכון למוות ואוטם שריר הלב (JAMA)

מחקר המתפרסם במהדורת האון-ליין של JAMA העריך אתה קשר בין שימוש בפלאויקס (clopidogrel ) לתוצאות קליניות ארוכות טווח של מטופלים שהושתל בהם סטנט משחרר תרופה (DES) וסטנט מתכתי רגיל (BMS ) במסגרת הטיפול במחלת עורקים כלילית.

המחקר היה פרוספקטיבי ועקב אחר 4,666 מטופלים עוקבים שעברו טיפול מלעורי כלילי (PCI ) באמצעות BMS ו-DES , עם תקופת מעקב של 6,12 ו-24 חודשים.

נקודת הקצה המרכזית הייתה מוות, אוטם לא קטלני של שריר הלב ושילוב של מוות או אוטם במהלך 24 חודשי המעקב.

נערכו אנליזות בין המטופלים שהיו חופשיים מאירועים ומוות או צורך ברה-וסקולריזציה במהלך 6,12 ו-24 חודשי המעקב.

בנקודות בדיקה אלה המטופלים חולקו ל-4 קבוצות בהתבסס על סוג הסטנט שהושתל בהם, ודיווח עצמי של שימוש בקלופידוגרל.

1. DES עם קלופידוגרל

2. DES ללא קלופידוגרל

3. BMS עם קלופידוגרל

4. BMS ללא קלופידוגרל

החוקרים הציגו את התוצאות ביחס לנקודת הקצה המרכזיות בכל קבוצה.

נמצא כי במטופלים עם DES שהיו חופשיים מאירועים לאחר 6 חודשים, השימוש בקלופידוגרל היה פרדיקטור מובהק לסיכון נמוך יותר למוות: 2% במשתמשי הקלופידוגרל לעומת 5.3% בתת הקבוצה שלא השתמשה), וגם ל-MI : בקבוצת הקלופידוגרל 3.1% לעומת 7.2% בקבוצה שלא נטלה) – לאחר 24 חודש.

לעומת זאת בקרב קבוצת החולים שהושתל בהם BMS לא נמצאו הבדלים מובהקים במוות (3.7% לעומת 4.5%  ללא מובהקות סטטיסטית) וב-MI (שיעור של 5.5% לעומת 6% ללא מובהקות).

מבין המטופלים עם DES שהיו חופשיים מאירועים לאחר 12 חודש, המשך הטיפול בקלופידוגרל המשיך להוות פרדיקטור לסיכון מופחת למוות (0% לעומת 3.5% ללא קלופידוגרל) ול-MI (גם 0% לעומת 4.5% ) לאחר 24 חודש.

גם כאן, במטופלי ה-BMS לא נמצא הבדל סטטיסטי מובהק בין שימוש בקלופידוגרל או אי שימוש. (מוות – 3.3% לעומת 2.7% ו-MI – שיעור של 4.7% לעומת 3.6% ללא מובהקות).

נמצא איפוא ששימוש ארוך טווח בקלופידוגרל עם DES עשוי להיות קשור להורדה בסיכון למוות או אוטם שריר הלב. עם זאת החוקרים מוסיפים שטווח הזמן שבו יש להמשיך ולקחת קלופידוגרל צריך להקבע על בסיס מחקר רנדומלי רחב טווח.

JAMA. 2007;297:(doi:10.1001/jama.297.2.joc60179).

הערת המערכת: נושא הקשר בין שימוש בקלופידוגרל לאחר DES נדון בראיון שקיימנו לאחרונה עם פרופ’ שמואל בנאי, בו ניתן לצפות – כאן. כמו כן, בימים הקרובים נציג את הרצאתו של פרופ’ מרטין לאון אשר דן בשאלת הבטיחות של DES במסגרת הכנס של אופקים בקרדיולוגיה התערבותית שהתקיים בשבוע שעבר, ושבה התייחס גם הוא לקשר בין שימוש ארוך טווח בקלופידוגרל לאחר השתלת DES .

נראה שלמחקר זה חשיבות בעיקר על רקע העובדה שכיום ההנחיות וההתוויות במסגרת סל הבריאות הן לשימוש של 3 חודשים בלבד לאחר צינתור. עם זאת, ע”פ הפירסומים קופות החולים מאפשרות למטופלים רכישה מוזלת של הפלאויקס לתקופה ארוכה יותר.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן