שימוש בחוסמי בטא לאחר MI לא מעלה את הסיכון לדיכאון (מתוך J Am Coll Cardiol)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת Journal of the American College of Cardiology, עולה כי שימוש בחוסמי בטא בשנה הראשונה לאחר MI לא קשור לסיכון מוגבר לדיכאון.

על רופאים לא להיות בלתי נלהבים לרשום חוסמי בטא בקרב חולי MI. לדברי החוקרים, חוסמי בטא מורידים תמותה בחולי MI ב-23%, אך החשש בנוגע לתופעות לוואי נוירו-פסיכולוגיות ואחרות קיים עדיין.

החוקרים בדקו את הקשר בין השימוש בחוסמי בטא לדיכאון במהלך 12 החודשים הראשונים לאחר MI בקרב 381 נבדקים.

החוקרים מצאו, שניקודי BDI (Beck Depression Inventory), 3, 6 ו-12 חודשים לאחר MI לא השתנו משמעותית בין הנבדקים, שלוקחים חוסמי בטא לנבדקים, שלא לוקחים חוסמי בטא. יתרה מכך, נבדקים הלוקחים חוסמי בטא לא היו יותר עתידים להיות מאובחנים כסובלים מדיכאון במהלך השנה, שאחרי MI בהשוואה לאלה, שלא לוקחים חוסמי בטא.

בקרב הנבדקים, שלוקחים חוסמי בטא, התוצאות לא השתנו בהתאם להאם הם לקחו חוסמי בטא הידרופילים או ליפופילים בשחרור.

למרות האמונות הנוכחיות בנוגע לתופעות לוואי פוטנציאליות של חוסמי בטא, החוקרים לא מצאו תמיכה באפקטים קצרי טווח על דיכאון פרוספקטיבי באוכלוסיית ה-MI.

אך לאחר 6 ו-12 חודשים, לנבדקים, שלוקחו חוסמי בטא במינון גבוה, היו ניקודי BDI גבוהים יותר משמעותית בהשוואה לנבדקים, שלוקחו חוסמי בטא במינון נמוך.

החוקרים מסמכים ואומרים כי דרוש מחקר נוסף על מנת לבדוק את האפקטים לטווח הארוך של חוסמי בטא במינון גבוה על סימפטומטולוגיה דיכאונית.

J Am Coll Cardiol 2006;48:2209-2214

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן