על אף שיש לרופא כלים רבים לשימוש בפרוטוקולים לאבחנה, רופאים העוסקים ברפואה דחופה, לעיתים קרובות אינם יכולים לקבוע אבחנה מדויקת בחולים הסובלים מחבלה קהה משמעותית, בעיקר כאשר הם מחוסרי הכרה. מחקר חדש, שהוצג בכינוס השנתי ה-92 של ה- Radiological Society of North America, מציע כי יש להתחיל את האבחנה בעזרת פרוטוקולים של multislice computed tomography (MSCT), אפילו לפני שמתחילים בפעולת ההחייאה.
שיטות נפוצות להערכת פציעה כוללות רדיוגרפיה קונבנציונאלית, הערכה ממוקדת לטראומה ע”י סונוגרפיה (FAST), CT ושטיפה פריטונאלית דיאגנוסטית. לכולם יש מגבלות, לדברי החוקרים.
במסגרת המחקר, שהיה רטרוספקטיבי, השתתפו 370 חולים (77.6% גברים), בגיל ממוצע של 42.1 ± 17.7 שנים.
הקריטריונים להשתתפות היו הישרדות עד לאשפוז ביחידת טיפול נמרץ, ופגיעה מסכנת חיים אחת או יותר בראש, בחזה או בבטן. על הפציעה להיות עם injury severity score (ISS) של 17 לפחות, ועם abbreviated injury score (AIS) של 4 לפחות. ה- ISS הממוצע באוכלוסיית המחקר היה 27.1 ± 10.9 נקודות.
החולים חולקו לשני מחקרי עוקבה (185 בכל מחקר)- מחקר “ההחייאה תחילה” ומחקר ה- “CT תחילה” (MSCT). הקבוצה הראשונה קיבלה החייאה ולאחריה הליכים אבחנתיים של רדיוגרפיה קונבנציונאלית, FAST, או CT, ואילו קבוצת ה-“CT תחילה” עברה MSCT לפני ההחייאה.
בוצעה אנליזת TRISS וחושב ניקוד SAPS II. בנוסף, הזמן בחדר מיון, משך הניתוח, השהייה בטיפול נמרץ, שהייה כוללת בביה”ח והישרדות- כולם עברו אנליזה סטטיסטית.
במחקר ה-“CT תחילה”, אבחנה סופית של פציעות הושגה לאחר 12 ± 9 דקות ב- 92.4% מהחולים, בהשוואה ל- 41 ± 27 דקות ב-76.2% מהחולים במחקר ה”החייאה תחילה”. מספר פרמטרים חשובים היו אף הם קצרים יותר בקבוצת ה-“CT תחילה”, כולל משך השהייה בחדר מיון (70 לעומת 104 דקות), משך הניתוח (159 לעומת 186 דקות), השהייה בטיפול נמרץ (13.6 לעומת 16.8 ימים) ומשך שהייה כולל בביה”ח (29 לעומת 32.5 ימים).
מסקנת החוקרים הייתה כי ביצוע MSCT בחולים עם חבלה קהה גדולה היה בטוח ויעיל, והוביל לאבחנה מהירה ומדויקת יותר, תוך קיצור השהייה בחדר מיון, על שולחן הניתוחים ובטיפול נמרץ. החוקרים ציינו, כי אם ה-MSCT מלווה לאחר מכן בהחייאת נוזלים ראויה, השימוש בחומר ניגוד בחולים עם שוק טראומטי לא יהיה בעל השפעות מזיקות על התפקוד הכלייתי.
המבקרים את המחקר, טוענים כי השיטה משמשת במרכזים שונים המטפלים בחולי טראומה, ולדבריהם על אף שהגישה מביאה לתועלת כללית בפציעות מסכנות חיים, יש לה גם חסרונות משמעותיים. כך למשל באנשים צעירים- הבדיקה חושפת אותם לכמויות אדירות של קרינה, שלא תמיד היא הכרחית.
המתנגדים מסכמים ואומרים, כי גישה זאת תעצים את הוצאות מערכת הבריאות ותביא למקרים רבים של חשיבה מרושלת. אולם, יש להשתמש בה במצבים של טראומה מרשימה ומסכנת חיים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!