עשרות ארגוני חולים בשיתוף ההסתדרות הרפואית יוצאים בקריאה להקצאת תקציב לעדכון סל הבריאות בשנת 2007

להלן ההודעה לעתונות שהפיצו ראשי הארגונים:

המשתתפים בכנס החליטו לצאת למאבק משותף והכרחי לתוספת תקציב לעדכון סל הטכנולוגיות והתרופות לשנת 2007.

נציגי הארגונים: “במידה ולא תקבע תוספת ריאלית לעדכון סל הטכנולוגיות בשנת 2007 צפויה לנו קטסטרופה שאיננו מסוגלים לעמוד בה. איננו יכולים לעמוד בצד ולשתוק בעוד החולים אותם אנו מייצגים מכל קצוות האוכלוסייה נותרים חסרי ישע”.

ראשי הארגונים גיבשו שורת צעדים במטרה לעדכן את סל שרותי הבריאות באופן מידי.

רשימת הדרישות שהוצגה ע”י ראשי הארגונים:

·         תוספת של 300 מליון לתקציב סל הטכנולוגיות לשנת 2007.

·         כינוס ועדת הסל באופן מידי.

·         עדכון הסל באופן אוטומטי בשיעור 2% בדומה לשיעור המקובל בעולם.

ההסתדרות הרפואית גיבשה רשימת תרופות מינימאלית חיוניות ביותר, בהיקף כ 150 מ’ ש”ח שהועברה ליו”ר וועדת הכספים של הכנסת.

בכנס השתתפו הארגונים:

צב”י צרכני בריאות ישראל, “עילא” העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס, הר”י ההסתדרות הרפואית, “האגודה למלחמה בסרטן”, “האגודה לזכויות החולה בישראל”, “חברים לרפואה”, “הקו האחרון” לחולי סרטן המעי הגס, “אחת מתשע” למען נפגעות סרטן השד, “הקואליציה לבריאות הציבור”, “נאמן” נפגעי אירוע מוחי, עמותת “צליאק” בישראל, עמותת “משפחות SMA” ישראל, האגודה הישראלית לסכרת, האגודה הישראלית לסכרת נעורים, ארגון “מושתלי הכבד”, ארגון הנכים, הוועד למלחמה באיידס, ארגון בעלי הסטומה, עמותת “הכאב”.

הערת המערכת: משרד האוצר יטען מן הסתם ש”העיסקה” של שנת 2006 הייתה כזו מלכתחילה, ושהתקציב שיועד ל-2007 בעצם הוקדם ולכן לא ניתן להיענות לתביעה זו…לנו נראה שאולי הגיעה השעה לחשוב על “מודל” אחר, מודל שמקובל יותר במס’ מדינות בעולם המערבי. ע”פ המודל הזה אין למעשה תקציב מוגדר שנתי להכללה של תרופות וטכנולוגיות חדשות, אלא כל תרופה/טכנולוגיה נבדקת לגופו של עניין כחלק מתהליך הרישום והאישור של התרופה/טכנולוגיה. באנגליה למשל אם ה-NICE ממליץ על בסיס שיקולים רפואיים וכלכליים להמליץ על הכללת תרופה חדשה ב-NHS (בין אם מדובר בתרופה חדשה שנרשמה זה מקרוב, או תרופה הנמצאת כבר מס’ שנים בשוק) היא תכלל באופן ספציפי מייד עם קבלת ההחלטה ולא תחת מסגרת של תקציב הרחבת סל, ועדת סל וכד’. לא מכבר פירסמנו כאן את דו”ח קופות החולים  לפיו סך התקציב המשותף של קופות החולים מגיע לכ-24 מילארד ש”ח בשנה. ייתכן שהצבת רף לפיו כל תרופה/טכנולוגיה שתציג יחס עלות/תועלת שנמוך למשל מתוספת עלות של 25,000 $ או 50,000 $ להארכת שנת חיים מתואמת איכות חיים (QUALY) ממילא היה גורם לכך שסך העלויות להכללת תרופות חדשות לא היה עובר את התקציב של 200-400 מיל’ ש”ח שמהווה פחות מ-1% מכלל תקציב הקופות…

  

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן