תסמונת Short QT Syndrome עשויה להיות קטלנית (Euro Heart J)

חוקרים אירופאים מדווחים כי חולים, שאובחנו עם Short QT Syndrome (SQTS), מצויים בסיכון מוגבר למוות פתאומי, אפילו במהלך החודשים הראשונים לחיים, ו-SQTS עשויה להיות הסיבה לתסמונת מוות בעריסה (SIDS).

לדברי החוקרים, טיפול הבחירה הראשון הוא התקנת ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator), והם מציעים לשמור את הטיפול ב-Hydroquinone לטיפול בילדים או בחולים המסרבים להשתלת ICD.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 29 חולים עם SQTS. בכל המקרים היה סיפור משפחתי או סיפור אישי של מוות פתאומי, או סיכול מוות פתאומי. 21 מהחולים היו גברים, 8 היו נשים. חציון הגיל בעת האבחנה עמד על 30 שנים.

18 חולים סבלו מתסמינים בעקבות SQTS. בתשעה מקרים דווח על אירוע של דום לבבי, כולל 8 מקרים בהם דום הלב היה התסמין הראשון ל-SQTS. בזמן דום הלב, גילאי החולים נעו בין 4 חודשים ו-62 שנים.

6 חולים סבלו מסינקופה ואחד מפרה-סינקופה. תשעה חולים דיווחו על פלפיטציות, לרוב ביחד עם פרפור פרוזדורים. באק”ג, מרווח QT של החולים היה קצר מ-320 מילישניות, ו-QTc היה קטן מ-340 מילישניות.

3 חולים נפטרו לפני ההערכה ולא קיבלו טיפול. מבין 26 החולים הנותרים, 14 טופלו ב-ICD. 12 הנותרים כללו 2 חולים שהיו צעירים מאוד, ו10 שסירבו להשתלת ICD. 10 חולים טופלו בסופו של דבר ב-Hydroquinidine מניעתי, ואף אחד מהם לא פיתח סינקופה או מוות פתאומי.

לסיכום, מהממצאים עולה כי כאשר חולי SQTS מאובחנים ומטופלים, התוצאות יחסית בטוחות. לרוע המזל, ללא טיפול התוצאות אינן כה טובות. מסיבה זו, חולים עם SQTS וסיפור משפחתי של מוות פתאומי, חייבים לקבל טיפול ב-ICD כאמצעי מניעה ראשונית.

Euro Heart J 2006;27:2440-2447.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן