דרכים לשיפור כישורי התקשורת של סטודנטים ביחידות לטיפול נמרץ (Crit Care Med.)

מחקר חדש, שפורסם בגליון ספטמבר של Critical Cared Medicine, נועד לבחון אם ניתן לשפר את כישורי התקשורת ביחידות לטיפול נמרץ, של סטודנטים לרפואה בשנתם הרביעית, באמצעות התערבות חינוכית, הכוללת הדמיה של בן משפחה.

המחקר הפרוספקטיבי נערך בתקופה שבין אוגוסט 2003 ומאי 2004, בבית חולים אוניברסיטאי שלישוני, וכלל את כל הסטודנטים בשנה הרביעית ללימודי רפואה, במהלך הסבב בן 4 שבועות במחלקות רפואה דחופה.

ההתערבות החינוכית התמקדה במפגש הראשוני עם נן משפחה של חולה המטופל ביחידת טיפול נמרץ, וכללה הוראה פורמלית של מסגרת התקשורת, ולאחריה תרגיל קצר עם שחקן, ששיחק את תפקיד בן המשפחה של חולה דמיוני.

בתחילת הרוטאציה ברפואה דחופה, המשתתפים בקבוצת ההתערבות לקחו חלק בקבוצת לימוד, בניגוד למשתתפים בקבוצת הביקורת.

בסיום כל סבב ברפואה דחופה, כל הסטודנטים השתתפו באינטראקציה עם בן משפחה שדימה תרחיש מדומה אחר. המפגשים צולמו והוערכו ע”י בוחנים, על-סמך 4 קריטריונים 1) היכרות רשמית, 2) איסוף מידע, 3) מסירת מידע, 4) קביעת יעדים וציפיות.

106 סטודנטים הסכימו להשתתף במחקר (97%). הציון הממוצע, כמו גם הציונים שניתנו לקריטריוני איסוף מידע, מסירת מידע וקביעת יעדים וציפיות, היו גבוהים יותר, באופן משמעותי, בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.01).

לסיכום, ממצאי המחקר מעידים על כך שניתן לשפר את כישורי התקשורת של סטודנטים לרפואה בשנתם הרביעית, באמצעות תרגול מקרים מדומים, המתמקדים במפגש הראשוני בין הסטודנט ושחקן המדמה בן משפחה של מטופל ביחידות טיפול נמרץ. 

Crit Care Med. 2006 Sep;34(9):2386-91

לידיעה ב-Pubmed

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן