מחקר חדש, שפורסם בגליון ספטמבר של Critical Cared Medicine, נועד לבחון אם ניתן לשפר את כישורי התקשורת ביחידות לטיפול נמרץ, של סטודנטים לרפואה בשנתם הרביעית, באמצעות התערבות חינוכית, הכוללת הדמיה של בן משפחה.
המחקר הפרוספקטיבי נערך בתקופה שבין אוגוסט 2003 ומאי 2004, בבית חולים אוניברסיטאי שלישוני, וכלל את כל הסטודנטים בשנה הרביעית ללימודי רפואה, במהלך הסבב בן 4 שבועות במחלקות רפואה דחופה.
ההתערבות החינוכית התמקדה במפגש הראשוני עם נן משפחה של חולה המטופל ביחידת טיפול נמרץ, וכללה הוראה פורמלית של מסגרת התקשורת, ולאחריה תרגיל קצר עם שחקן, ששיחק את תפקיד בן המשפחה של חולה דמיוני.
בתחילת הרוטאציה ברפואה דחופה, המשתתפים בקבוצת ההתערבות לקחו חלק בקבוצת לימוד, בניגוד למשתתפים בקבוצת הביקורת.
בסיום כל סבב ברפואה דחופה, כל הסטודנטים השתתפו באינטראקציה עם בן משפחה שדימה תרחיש מדומה אחר. המפגשים צולמו והוערכו ע”י בוחנים, על-סמך 4 קריטריונים 1) היכרות רשמית, 2) איסוף מידע, 3) מסירת מידע, 4) קביעת יעדים וציפיות.
106 סטודנטים הסכימו להשתתף במחקר (97%). הציון הממוצע, כמו גם הציונים שניתנו לקריטריוני איסוף מידע, מסירת מידע וקביעת יעדים וציפיות, היו גבוהים יותר, באופן משמעותי, בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.01).
לסיכום, ממצאי המחקר מעידים על כך שניתן לשפר את כישורי התקשורת של סטודנטים לרפואה בשנתם הרביעית, באמצעות תרגול מקרים מדומים, המתמקדים במפגש הראשוני בין הסטודנט ושחקן המדמה בן משפחה של מטופל ביחידות טיפול נמרץ.
Crit Care Med. 2006 Sep;34(9):2386-91
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!