חומר חיטוי פשוט וזול מונע זיהומים לאחר ניתוח לבבי

צוות חוקרים הולנדים מצא דרך יעילה, זולה ופשוטה להפחית את שיעור הזיהומים הנוזוקומיאליים לאחר ניתוח לבבי, באמצעות Chlorhexidine Gluconate. לדברי החוקרים, הפרוצדורה ישימה בכלל הניתוחים הגדולים.

התוצאות מדגישות את החשיבות בהתייחסות לזיהומים בבתי חולים. ניתוח לבבי הוא ניתוח גדול, אך מבוצע כל יום. שיעור הסיבוכים אמנם אינו גבוה, אך שיעור הזיהומים נותר משמעותי למרות הכל, ויש לזכור את חשיבות המניעה של זיהומים.

החוקרים מסבירים, כי שיעור הזיהומים הנוזוקומיאליים לאחר ניתוח לב עומד על כ-20%, וחשיבות זיהומים אלו נובעת מהתחלואה והתמותה הנלווים, הארכת משך האישפוז, והצורך בטיפול אנטיביוטי. למרות שמקור הפתוגנים עשוי להיות הצוות המטפל או ציוד מזוהם, מקור ההדבקה העיקרי הוא הפלאורה של החולה עצמו.

כיום, יש בתי חולים המשתמשים בטיפול אנטיביוטי מקומי, דוגמאת Mupirocin, במטרה להכחיד חלק מהפתוגנים, דוגמאת Staphylococcus Aureus הפתוגן החשוב ביותר האחראי לזיהום פצע ניתוחי. עם זאת, לא כולם משוכנעים באשר ליעילות הגישה הזו, וקיים חשש מפני שימוש מוגזם באנטיביוטיקות אלו, שיביא לפריצת זני חיידקים עמידים.

גישה אחרת, הנהוגה בחלק מבתי החולים, מבוססת על דה-קונטמינציה סלקטיבית של מערכת העיכול של החולה, אך גישה זו יקרה, ועולה כ-200 יורו לחולה, עם תוצאות שאינן חד-משמעיות עד כה.

החוקרים החליטו לבחון את השימוש ב- Chlorhexidine במחקר פרוספקטיבי, שכלל 954 חולים שעברו ניתוח לב/חזה אלקטיבי במרכז רפואי אחד בהולנד, בין 2003 ו-2005. החוקרים מציינים כי לחומר החיטוי היתה פעילות אנטיביוטית גבוהה, הוא נקשר באופן אלקטרוסטטי למשטחים, שם יש לו השפעות בקטריוסטטיות ובקטריוצידיות, למשך עד 12 שעות. בנוסף, הטיפול כמעט ואינו מלווה בתופעות לוואי.

מינון של 0.12% Chlorhexidine או פלסבו ניתנו 4 פעמים ביום, לפני ואחרי הניתוח. כל החולים טופלו גם ב-Cefuroxime סביב הניתוח.

היארעות זיהומים נוזוקומיאלים בקרב מטופלי Chlorhexidine עמדה על 19.8%, לעומת 26.2% במטופלי פלסבו (ARR=6.4%,  p=0.002). בייחוד, זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות, וזיהומים עמוקים באתר הניתוח היו פחות שכיחים במטופלי Chlorhexidine (ARR=6.5%,  p=0.002, ו-ARR=3.2%,  p=0.002, בהתאמה).

בכדי למנוע זיהום נוזוקומיאלי אחד, יש לטפל ב-16 חולים ב- Chlorhexidine, כלומר, מדובר באמצעי מניעה זול. עלות הטיפול ב- Chlorhexidine היא 6 יורו בלבד ביום, כך שהעלות הדרושה למניעת זיהום נוזוקומיאלי אחד היא סביב 192 יורו.

משך השהות הכולל בבית החולים עמד על 9.5 ימים בקרב מטופלי Chlorhexidine, בהשוואה ל-10.3 ימים במטופלי פלסבו (p=0.04). בהולנד, עלות יום אישפוז מוערכת ב-1000 יורו, כך שהשימוש ב- Chlorhexidine עשוי להיות יעיל מאוד.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן