יתכן כי יתר לחץ דם מוערך שלא כראוי בחולים עם TIA (מתוך Stroke)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת נובמבר של Stroke, עולה כי השתנות של לחץ הדם בחולים, שחוו אפיזודה קודמת של TIA (transient ischemic attack) או שבץ קל, מצביעה על כך שמדידות יחידות אינן אמינות.

לדברי החוקרים, בנוסף להשתנות לטווח הקצר של לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, שניתן לתקנה על ידי ניטור של 24 שעות, יכולות להיות גם וריאציות בטווח האמצעי במהלך שבועות או חודשים.

המידע מראה כי לחץ דם כל כך משתנה בחולים, שעברו TIA או שבץ, שמדידות אינדיבידואליות של לחץ הדם ביום מסוים יכולות להיות מאוד מטעות.

על מנת להעריך את האפקט של השתנות זו לטווח האמצעי, החוקרים בדקו מידע משלושה מחקרי קוהורט גדולים של חולים, שעברו TIA או שבץ קל. במחקר השתתפו יותר מ-7600 נבדקים. החוקרים מצאו קורולציות לא טובות בין לחץ דם בנקודת ההתחלה ובין לחץ הדם 3 עד 5 חודשים לאחר מכן.

הדבר גורם לסיווג לא נכון. לדוגמא, בקוהורט אחד, ל-31.6% מהנבדקים, שהיו עם לחץ דם סיסטולי של פחות מ-140 mm Hg בנקודת ההתחלה, היה לחץ דם סיסטולי רגיל של לפחות 140 mm Hg. פרופורציות מתאימות בשני הקוהורטים האחרים היו 48.2% ו-57.7%.

החוקרים חישבו, שהיה צורך בשלושה מדידות רציפות על מנת להיות בטוחים ביותר מ-90%, שלחץ הדם הסיסטולי הרגיל לא יהיה 140 mm Hg או יותר.

יתרה מכך, בכל הנבדקים עם שלושה מדידות כאלה של פחות מ-140 mm Hg אך עם ממוצע של לחץ דם של 130 עד 139 mm Hg, עדיין היה סיכוי של 25 עד 30%, שהלחץ דם הרגיל יהיה 140 mm Hg או יותר.

לסיכום, יש צורך במספר מדידות על פני מספר ימים שונים, לפני שיהיה ניתן להיות בטוחים שלחץ הדם נשלט היטב בעקביות וכי אין צורך בטיפול נוסף.

Stroke 2006;37:2776-2783

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן