בדיקת PET מזהה חומרת דלקת בפלקים בעורק הקרוטיד (מתוך Journal of the American College of Cardiology)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת נובמבר של Journal of the American College of Cardiology, עולה כי בדיקת הדמיה של PET בעזרת פלואורו דאוקסי גלוקוז (FDG-PET) יכולה לשמש לזהות באופן בלתי פולשני את דרגת הדלקת בפלקים בקרוטיד.

ניתן לעשות הדמיה של ביולוגיה של פלק תוך שימוש בבדיקת ב-PET וייתכן כי יתברר שביולוגית הפלק היא גורם סיכון מנבא יותר חזק מהיצרות העורק. לדברי החוקרים, ייתכן כי הדמית PET של הפלק תתברר כדרך בעלת כוח להערכת האפקט של טיפולים חדשים המכוונים נגד מחלות טרשתיות.

מטרת המחקר הייתה לבדוק אם דלקת בעורקי הקרוטיד בבני אדם יכולה להימדד בצורה לא פולשנית בגוף תוך שימוש ב- FDG-PET בקרב 17 נבדקים עם היצרות קשה של עורק הקרוטיד, שכבר נקבע להם לעבור הסרה כירורגית של פלק העורק הקרוטיד.

סינגל ה-PET היה בקורולציה משמעותית עם צביעת מקרופאגים בפלקים, שהוסרו בזמן ההסרה הכירורגית של הפלק. הקורולציה אף הייתה חזקה יותר בין לקיחת FDG ודלקת ממוצעת (שנמדדה על ידי אחוז ממוצע של צביעת CD68). בניגוד לכך, לקיחה של FDG לא הייתה בקורולציה משמעותית עם עובי הפלק או עם אזור הפלק.

לסיכום, ממצאי המחקר הנוכחי מציעים, שמחקרים בנושא של PET של עורקי הקרוטיד יכולים לעזור בריבוד הסיכון בחולים עם לזיות א-סימפטומטיות או עם פחות היצרות על ידי זיהוי פלקים דלקתיים היכולים להיות קשורים עם סיכון גבוה יותר לאירוע קליני. על כן יש צורך במחקרים, שיעריכו את הרלוונטיות הקלינית של הדמיית פלק.

J Am Coll Cardiol 2006;48:1818-1824 

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן