אנגיוגרפיה קורונרית בעזרת CT מזהה מחלה לפני ניתוח מסתמים (מתוך J Am Coll Cardiol)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אוקטובר של Journal of the American College of Cardiology, עולה כי ביצוע אנגיוגרפיה קורונרית בעזרת CT לפני ניתוח מזהה בדיוק רב מחלת עורק קורונרי משמעותית בחולים העתידים לעבור ניתוח מסתמים קרדיאלי.

בדיקת CT “נורמאלית” בחולים המופנים לניתוח מסתמים קרדיאלי שוללת בצורה מהימנה נוכחות של מחלת עורק קורונרי משמעותית. זה אומר, שחולים אלה לא צריכים לעבור אנגיוגרפיה קורונרית אבחונית פולשנית.

החוקרים העריכו את הערך הקליני של אנגיורפיה קורונרית בעזרת CT לפני ניתוח ב-145 חולים, שהיו עתידים לעבור ניתוח מסתמים. באנליזה של “חולה על ידי חולה”, ביצוע של אנגיוגרפיה קורונרית בעזרת CT לפני הניתוח הוכחה להיות בעלת ספציפיות של 92% בתיעוד היעדר של מחלה משמעותית ובעלת רגישות של 100% בזיהוי מחלה משמעותית בחולים עם לפחות היצרות משמעותית אחת.

הבדיקה הייתה מדויקת בצורה דומה באנליזה של “כלי דם על ידי כלי דם”, כך שהיא זיהתה בדיוק את כל כלי הדם, שסווגו עם מחלה משמעותית על ידי אנגיוגרפיה קורונרית כמותית.

יתרה מכך, בדיקת האנגיוגרפיה הסכימה היטב עם תוצאות האנגיוגרפיה הקורונרית הכמותית באנליזה של “סגמנט על ידי סגמנט”.

החוקרים מסמכים ואומרים כי הדיוק האבחוני של אנגיוגרפיה קורונרית בעזרת CT לפני ניתוח לשלילת נוכחות לזיות קורונריות משמעותיות בחולים, שעברו ניתוח מסתמים אלקטיבי, היא מעולה ומאפשרת ביצוע בדיקה זו לפני הניתוח כ”שומר שער” בחולים אלה.

בהינתן המהימנות הגבוהה של בדיקת האנגיוגרפיה, זה אומר שניתן יהיה להימנע מבדיקת אנגיוגרפיה קורונרית קונבנציונאלית ב-63% מהחולים.

לדברי החוקרים, הם מתכננים מחקר להערכת התועלת של הדמיית עורקי הקורונרי בעזרת CT בחולים בסיכון גבוה העתידים לעבור ניתוח ווסקולרי לא קרדיאלי. כיום זמין סורק CT עם מקור כפול, כאשר הרושם הראשוני הוא שהתוצאות יהיו טובות יותר בשל פחות ארטיפקטים של תנועות.

J Am Coll Cardiol 2006;48:1658-1665

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן